חב"דפדיה:הידעת?/ניסן

הידעת?
תשרי חשוון כסלו טבת שבט אדר אדר א' אדר ב' ניסן אייר סיוון תמוז מנחם אב אלול
ניסן
א' בניסן
הרב שלמה זלמן הבלין
הרב שלמה זלמן הבלין

בתחילת קיץ תרס"א נשלח הרב שלמה זלמן הבלין על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת תומכי תמימים הורודישץ'. ישיבה זו הייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש, ונועדה עבור בחורים הזקוקים להשגחה פרטנית, ועוד לא ראויים להכנס לישיבה בליובאוויטש. הישיבה התקיימה עשר שנים, עד סוף שנת תרע"א. בפתק נוקב בסגנונו ששלח הרבי לרב הבלין במהלך שנות קיומה של הישיבה, הוא טוען כנגדו על כך ש"נתעלית במעלת העליונים והאצילים", והוא משקיע את זמנו בהתוועדויות וכדומה, במקום להקפיד בהשגחה על הבחורים - "ואין אתה משגיח בתחתונים".

עריכה - תבנית - שיחה
ב' בניסן
הרב שלמה זלמן הבלין
הרב שלמה זלמן הבלין

בתחילת קיץ תרס"א נשלח הרב שלמה זלמן הבלין על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת תומכי תמימים הורודישץ'. ישיבה זו הייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש, ונועדה עבור בחורים הזקוקים להשגחה פרטנית, ועוד לא ראויים להכנס לישיבה בליובאוויטש. הישיבה התקיימה עשר שנים, עד סוף שנת תרע"א. בפתק נוקב בסגנונו ששלח הרבי לרב הבלין במהלך שנות קיומה של הישיבה, הוא טוען כנגדו על כך ש"נתעלית במעלת העליונים והאצילים", והוא משקיע את זמנו בהתוועדויות וכדומה, במקום להקפיד בהשגחה על הבחורים - "ואין אתה משגיח בתחתונים".

עריכה - תבנית - שיחה
ג' בניסן
הרב שלמה זלמן הבלין
הרב שלמה זלמן הבלין

בתחילת קיץ תרס"א נשלח הרב שלמה זלמן הבלין על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת תומכי תמימים הורודישץ'. ישיבה זו הייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש, ונועדה עבור בחורים הזקוקים להשגחה פרטנית, ועוד לא ראויים להכנס לישיבה בליובאוויטש. הישיבה התקיימה עשר שנים, עד סוף שנת תרע"א. בפתק נוקב בסגנונו ששלח הרבי לרב הבלין במהלך שנות קיומה של הישיבה, הוא טוען כנגדו על כך ש"נתעלית במעלת העליונים והאצילים", והוא משקיע את זמנו בהתוועדויות וכדומה, במקום להקפיד בהשגחה על הבחורים - "ואין אתה משגיח בתחתונים".

עריכה - תבנית - שיחה
ד' בניסן כאשר הרבי מתוועד בשבת קודש, הוא נוהג לעסוק בשיחותיו בהרחבה בפרשת השבוע. יוצאות מן הכלל הן שתי שבתות שבהן לכל אורך השיחה לא מוזכרת פרשת השבוע כלל: שיחת דבר מלכות אמור (תנש"א), ושיחת דבר מלכות וישב (תשנ"ב). בשבתות אלו מוקדשת השיחה כולה לביאור עניני גאולה ומשיח. עריכה - תבנית - שיחה
ה' בניסן כאשר הרבי מתוועד בשבת קודש, הוא נוהג לעסוק בשיחותיו בהרחבה בפרשת השבוע. יוצאות מן הכלל הן שתי שבתות שבהן לכל אורך השיחה לא מוזכרת פרשת השבוע כלל: שיחת דבר מלכות אמור (תנש"א), ושיחת דבר מלכות וישב (תשנ"ב). בשבתות אלו מוקדשת השיחה כולה לביאור עניני גאולה ומשיח. עריכה - תבנית - שיחה
ו' בניסן
הרבי אומר שיחה ביחידות לגבירים
הרבי אומר שיחה ביחידות לגבירים

פעמיים בשנה, בתחילת חודש תשרי וחודש ניסן, הייתה נערכת יחידות לגבירים תומכי מוסדות חב"ד, חברי הקרן לפיתוח מחנה ישראל. במהלך היחידות היה זוכה כל אחד מהגבירים, עם בני משפחתו, לשוחח עם הרבי בפרטיות. החל משנת תשמ"ח, נפתחה היחידות באמירת שיחה מהרבי. בפעמיים הראשונות נאמרה השיחה באנגלית; ובפעם השלישית - בח' בתשרי תשמ"ט - דיבר הרבי בתחילה כמה דקות באנגלית, ולאחר מכן אמר: "מכיון שנפגשנו יחד הרבה שנים, אני מאמין שיהיה לכבוד לכם שאעריך את כל אחד ואחד מכם כפי שאתם באמת, ואדבר אתכם בשפת היידיש, שפה הקרובה למשפחתכם, שפת ה'מאמע לשון' שלכם"... מכאן עבר הרבי לנאום ביידיש, ובמפגשים הבאים - דיבר ביידיש בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
ז' בניסן
הרבי אומר שיחה ביחידות לגבירים
הרבי אומר שיחה ביחידות לגבירים

פעמיים בשנה, בתחילת חודש תשרי וחודש ניסן, הייתה נערכת יחידות לגבירים תומכי מוסדות חב"ד, חברי הקרן לפיתוח מחנה ישראל. במהלך היחידות היה זוכה כל אחד מהגבירים, עם בני משפחתו, לשוחח עם הרבי בפרטיות. החל משנת תשמ"ח, נפתחה היחידות באמירת שיחה מהרבי. בפעמיים הראשונות נאמרה השיחה באנגלית; ובפעם השלישית - בח' בתשרי תשמ"ט - דיבר הרבי בתחילה כמה דקות באנגלית, ולאחר מכן אמר: "מכיון שנפגשנו יחד הרבה שנים, אני מאמין שיהיה לכבוד לכם שאעריך את כל אחד ואחד מכם כפי שאתם באמת, ואדבר אתכם בשפת היידיש, שפה הקרובה למשפחתכם, שפת ה'ה'מאמע לשון שלכם"... מכאן עבר הרבי לנאום ביידיש, ובמפגשים הבאים - דיבר ביידיש בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
ח' בניסן החסיד ר' אלחנן דב מרוזוב השם יקום דמו, שימש מספר שנים כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ. פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ושאלו: איפה המכתבים? שאל ר' חונייע: איזה מכתבים? מאצילות? השיב לו הרבי: די בריווען פון אצילות גייען ניט דורך דיר! [המכתבים מאצילות אינם עוברים דרכך!]. עריכה - תבנית - שיחה
ט' בניסן החסיד ר' אלחנן דב מרוזוב השם יקום דמו, שימש מספר שנים כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ. פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ושאלו: איפה המכתבים? שאל ר' חונייע: איזה מכתבים? מאצילות? השיב לו הרבי: די בריווען פון אצילות גייען ניט דורך דיר! [המכתבים מאצילות אינם עוברים דרכך!]. עריכה - תבנית - שיחה
י' בניסן בשנת תשל"ב - כאשר החלו לומר בפרק התהלים של הרבי את מזמור ע"א, שבו מופיע הפסוק "יפרח בימיו צדיק" - אמר ר' יעקב כ"ץ לרבי בדרך הלצה, כי במקום הפסוק "יפרח בימיו צדיק", היה ראוי להיות כתוב "יפרח בימינו צדיק" (כשהוא רומז, כמובן, לרבי מלך המשיח שליט"א).

השיב לו הרבי בחיוך: "אך אל תאמר זאת לבחורים, הם עוד עלולים לשנות את התהלים"...

עריכה - תבנית - שיחה
י"א בניסן בתקופה מוקדמת, קודם קבלת הנשיאות של הרבי ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר (לחלק מהחסידים) הייתה בשנת תש"ז - בבביקורו של הרבי בפריז להביא את אמו, הרבנית חנה, לניו יורק: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי להתוועד לרגל י"א ניסן, ולשאלתם מה המיוחד ביום זה, גילתה להם שזהו יום הולדתו. החסידים פנו לרבי, שאכן התוועד איתם. עריכה - תבנית - שיחה
י"ב בניסן בועידת הרבנים תר"ג שהתקיימה בפטרבורג, דיבר אדמו"ר הצמח צדק בחריפות גדולה נגד החלטות שונות של הממשלה נגד היהדות והיה זה על גבול "מרידה במלכות". רבי יצחק מוולוז'ין שנכח אף הוא באותה אסיפה שאל את אדמו"ר הצמח צדק "היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנת נפשות, ומה היו עושים החסידים?" השיב לו הצמח צדק: "אשיב לך כדרך הגמרא. ראשית - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת המשיח". עריכה - תבנית - שיחה
י"ג בניסן בועידת הרבנים תר"ג שהתקיימה בפטרבורג, דיבר אדמו"ר הצמח צדק בחריפות גדולה נגד החלטות שונות של הממשלה נגד היהדות והיה זה על גבול "מרידה במלכות". רבי יצחק מוולוז'ין שנכח אף הוא באותה אסיפה שאל את אדמו"ר הצמח צדק "היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנת נפשות, ומה היו עושים החסידים?" השיב לו הצמח צדק: "אשיב לך כדרך הגמרא. ראשית - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת המשיח". עריכה - תבנית - שיחה
י"ד בניסן
רבי לוי יצחק שניאורסון, על פי התמונה הראשונה
רבי לוי יצחק שניאורסון, על פי התמונה השנייה

כשהביאו לרבי את תמונת רבי לוי יצחק שנאורסון, כתב הרבי מאחוריה "אאז"ל? [אדוני אבי ז"ל?]" זאת למראה תמונת אביו אחרי הייסורים הקשים שעבר בגלות בצ'ילי. כששלח הרבי בשנת תנש"א משלחת לרוסיה לגאולת הספרים של הרב לוי יצחק, הצליחו חברי המשלחת להשיג את תיק החקירה של ר' לוי יצחק - ובו שני תמונות מזוויות שונות מעת מאסרו בשנת תרצ"ט. חברי המשלחת מיהרו לשלוח צילום מתמונות אלו לרבי, הגיב הרבי למראם:"קוקט אויס ניט געזונט [=הוא נראה לא-בריא]".

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו בניסן כשהראו לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק אחרי הגלות שאביו של הרבי לא היה במצב גופני טוב

הרבי בכה וכתב על התמונה "אבי ז"ל?"

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז בניסן כאשר הכינו לדפוס את המהדורה המחודשת והמורחבת של ההגדה של הרבי, ההערה האחרונה עסקה בכאבו של הילד בברית מילה, והרבי הורה לעורכים לשנות זאת בהתאם לכלל מסיימים בטוב. כשהתברר שלא יתאפשר לשנות זאת כי הספר כבר נשלח לדפוס, הורה הרבי להוסיף עם חותמת גומי בסיומו של כל ספר את הכיתוב "לשנה הבאה בירושלים"!


עריכה - תבנית - שיחה
י"ז בניסן כאשר הכינו לדפוס את המהדורה המחודשת והמורחבת של ההגדה של הרבי, ההערה האחרונה עסקה בכאבו של הילד בברית מילה, והרבי הורה לעורכים לשנות זאת בהתאם לכלל מסיימים בטוב. כשהתברר שלא יתאפשר לשנות זאת כי הספר כבר נשלח לדפוס, הורה הרבי להוסיף עם חותמת גומי בסיומו של כל ספר את הכיתוב "לשנה הבאה בירושלים"! עריכה - תבנית - שיחה
י"ח בניסן י"ח ניסן הוא יום ההולדת של אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסון, ויום הברית של הרבי. לאורך השנים הרבי נשא דברים מספר פעמים בתאריך זה, וכיום נוהגים לקיים בתאריך זה כינוס ראלי לחיילי צבאות השם, ולערוך התוועדויות חסידיות הנערכות במתכונת ייחודית, על פירות יין ומים בלבד. עריכה - תבנית - שיחה
י"ט בניסן בשנת תשל"ט, כאשר התחוללה באיראן מהפכה קיצונית שסיכנה את חייהם של יהודי המדינה, הבריחו שלוחי הרבי קבוצות גדולות של מאות נערים ונערות מהמדינה. הנערים הפרסיים נקלטו בשכונת קראון הייטס, כאשר הרבי ליווה את תהליך קליטתם ועודד רבות את העסקנים שטיפלו בהם. החביבות שרחש להם הרבי הגיעה לשיאה בליל הסדר, כאשר הרבי ביקר באולמות שבהם נערכו הסדרים עבורם ובירך אותם (בנוסף למקומות בהם נהג לבקר מידי שנה: ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומכון חנה).

בערב פסח, הרב יעקב יהודה הכט - ראש העוסקים בפעילות למען הנערים - ניגש לקבל מהרבי מצות בחלוקת המצות עבור ליל הסדר של הנערים. להפתעתו, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מהמרור של הנערים הפרסיים דווקא!

עריכה - תבנית - שיחה
כ' בניסן בשביעי של פסח שחל בערב שבת, אצל הרבי היו נוהגים לעשות סדר של הכנת 'קניידלך' לאכילה באחרון של פסח שחל בשבת. עריכה - תבנית - שיחה
כ"א בניסן כשהגיעו ראשוני היהודים לגור בפולין, אמרו ש'פולין' הוא מלשון 'פה-לין'. בכך ביטאו את האמונה שפולין היא מקום לינה זמני והם עתידים לשוב לארץ הקודש. הרבי אמר על כך, שזוהי גם הסיבה הפנימית לכך שהפולנים קראו למדינתם בשם זה. למרות שהפולנים, לא חשבו על כך במודע, בכל זאת, המזל הרוחני שלהם חש בכך והוביל שבסופו של דבר יבחרו בשם זה. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב בניסן כשביקר פעם ר' שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין קלעצקער, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג בניסן ביום כיפור אחד, התאמצו מאוד בתפילתם הבעל שם טוב ותלמידיו כדי לבטל גזירה שהייתה בשמים. במהלך התפילה נכנס לבית הכנסת יהודי פשוט שהתעורר משכורנו וכשראה את התפילות הרמות, התחיל לצעוק לקב"ה מעומק ליבו ותפילתו ביטלה את הגזירה. לאחר יום הכיפורים קנה לו הבעל שם טוב מלבושים חדשים כאות הכרת הטוב. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד בניסן ביום כיפור אחד, התאמצו מאוד בתפילתם הבעל שם טוב ותלמידיו כדי לבטל גזירה שהייתה בשמים. במהלך התפילה נכנס לבית הכנסת יהודי פשוט שהתעורר משכורנו וכשראה את התפילות הרמות, התחיל לצעוק לקב"ה מעומק ליבו ותפילתו ביטלה את הגזירה. לאחר יום הכיפורים קנה לו הבעל שם טוב מלבושים חדשים כאות הכרת הטוב. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה בניסן "קובץ שלשלת האור" הוא כינוי לשיטת הקטלוג של ספרי רבותינו נשיאינו כ'שערים' ב'היכלות' תורת החסידות.

כלומר: הבעל שם טוב - היכל ראשון לתורת החסידות. המגיד ממזריטש - היכל שני. אדמו"ר הזקן - היכל שלישי, וכן הלאה. כ"ק אדמו"ר שליט"א - היכל תשיעי. (כמעט) כל ספר מספריהם מקוטלג כשער אחר בהיכלם.

לדוגמא: היכל תשיעי - כ"ק אדמו"ר שליט"א: שער ראשון - ספר המאמרים. שער שני - קונטרס עניינה של תורת החסידות. שער שלישי - לקוטי שיחות. וכן הלאה.

לכל נשיא מספר שערים שונה. בראש כל דף שער מופיע קטלוג זה: קובץ שלשלת האור, היכל X שער X.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו בניסן ביום כ”ו ניסן תנש"א, בשעת היחידות כללית דיבר הרבי על גודל המופתים שקרו בקשר עם מלחמת המפרץ, ואמר שהי’ צריך לצאת בריקוד ברחובות מצד גודל הענין. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז בניסן פעם אחת הורה המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן כי כשהולך לטבול במקווה קודם ספירת העומר, יטבול גם טבילה אחת עבורו (המגיד ממזריטש מיעט לטבול במקוואות מפאת חולשתו). אמר אדמו"ר הזקן, כי מכך הוא למד שני דברים. אחת, כי ניתן למנות שליח עבור טבילה במקוה. השני, כי יש מעלה לטבול במקוה לפני מצות ספירת העומר. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח בניסן לאחר השיחה הידועה בעת חלוקת הדולרים לצדקה, כאשר הרב שניאור זלמן גוראריה שעמד מתחת לבימתו של הרבי, היה בין הראשונים שקיבלו דולר לצדקה לאחר השיחה, וכאשר הרבי נתן לו את הדולר, הוא התבטא על הדברים: "לא נגע ולא פגע". עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט בניסן בחלוקת הדולרים ביום ראשון ל' בניסן תנש"א, לאחר השיחה הידועה, עברה אשה חשובה שאינה חסידת חב"ד ואמרה לרבי שתמיד כשהיא מגיעה לרבי ה' נותן במחשבתה מה להגיד, והפעם איננה יודעת מה להגיד, ולכן זה סימן אצלה שהפעם הרבי צריך להגיד לה משהו.

הרבי ענה: "מה שאני צריך להגיד לך הוא, שאת תדאגי שהיהודים יעשו עבור הבאת המשיח, ולא לשלוח אלי. שיהיו בשורות טובות".

עריכה - תבנית - שיחה
ל' בניסן הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק) הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - אדמו"ר הצמח צדק, בת רבי - אדמו"ר האמצעי, נכדת רבי - אדמו"ר הזקן, אם רבי - אדמו"ר המהר"ש, זקנת רבי אדמו"ר הרש"ב, אם זקנתו של רבי - אדמו"ר הריי"צ וזקנת זקנתו של רבי - הרבי. עריכה - תבנית - שיחה