הרג הוא אחד מהארבע מיתות בית דין. והוא ציווי לבית דין[1] לענוש בסייף את מי שנתחייב בבית דין בעונש "הרג".

דיני המצוהעריכה

מצווה לבית דין להרוג העוברים על מצוות מסויימים של התורה בסייף (כמו שהמלכים מענישים). וזה נקרא בלשון חז"ל 'הרג'.

בחסידותעריכה

אנו אומרים בקריאת שמע שעל המיטה שאם פגמתי באות וא"ו של שם הוי"ה בביטול מצוות ציצית הרי אני מקבל עליי הרג.

ענינו בעבודת השם היא, אות וא"ו של שם הוי"ה ענינו הוא ז"א, שבעבודת האדם היא לידת המידות - אהבה ויראה. ושהמוחין יפעול התעוררות המידות בגלוי.

הפגם באות וא"ו הוא, שהוא פוגם במידות שלו, על ידי מידות הרעות, על ידי שהוא ממלא תאוות לבו בענייני העולם הזה.

והעונש על זה היא הרג שזה מיתה על ידי סייף (חרב), שמבדלים את הראש (ההשגה שבמוח) מהגוף (המידות). זאת אומרת, שלמרות שהוא מתבונן ומשיג במוח השגה אלוקית, שלא יפעל שום דבר על המידות שלו, והוא ילך אחרי תאוות עולם הזה כמו בהמה ממש[2].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ספר החינוך מצוה זו היא מצוה נ.
  2. ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה, וסה"מ תש"ז ע' 170-172.