הגר (דמות מקראית)

הגר על פי המקרא מוצאה במצרים העתיקה. חז"ל ציינו במדרש שהייתה בתו של מלך מצרים, וכשזה התפעל משרה, נתן לשרה את בתו לשפחה כדי שתהיה בחברה טובה בעת ירידת אברהם למצרים: ”אמר רבי שמעון בר יוחיי: הגר בת פרעה הייתה. כיוון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתן לה. אמר: מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא מטרונה (גבירה) בבית אחר.” (בראשית רבה, פרשה מ"ה, פסקה א').

במשנת רבותינו נשיאנו

השפחה מכוונת כנגד בחינת קליפת נוגה דעולם העשיה שכנגד הגוף, ומכיון שהאבות זיככו את עצמם כל כך עד שגופם לא היה מסתיר כלל לאור ה', לכן גם שפחותיהם השיגו את אור ה' בדרגה שלמעלה מהנביאים, כמו הגר שהיתה יכולה להשיג גילוי אור הויה מה שלא ראו שאר נביאים.