גשמיות
גשמיות, היא כינוי לנברא שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעיניים. הסתר זה הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.
התהוות הגשמיותעריכה
כל הדברים גשמיים מתהווים מאור ה', וחיותם נמשכת בכל רגע ורגע על ידי עשרת המאמרות. חלקם באופן ישיר, וחלקם על ידי השתלשלות החיות מאותיות לשון הקודש ממדריגה למדריגה.[1].
בריאת הגשמיות איננה מהשתלשלות מעשרת הספירות, אלא מאור סובב כל עלמין המתפשט לממלא כל עלמין. זאת כיוון שרוחניות אינה יכולה לגרום להתהוות גשמית[2], אלא רק לברוא את הנפש הרוחנית שבתוך הנברא הגשמי. תפקידו של האור הסובב הוא להגביל את האותיות של עשר הספירות בכלי, ועל ידי הגבלה זו של הרוחניות - נגרם קיומו של הגשמי[3].
הסיבה לכך שדווקא אור הסובב הוא הגורם לקיום הגשמיות, היא העובדה שהוא סובב, ואין בבחינה זו הבדל בין התהוות חכמה בדרגה הגבוהה ביותר, להתהוות הגשמיות התחתונה. אור הסובב בהגדרתו אינו נמשך בפרטים לפי דרגתם, אלא מקיף עליהם באופן נעלם[4][5].
גשמיות שברוחניותעריכה
מציאות הגשמיות היא לא רק בגשמיות הנראית לעיניים, אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות[6].
גשמיות של יהודיעריכה
גשמיות של יהודי הוא רוחניות, הקדוש ברוך הוא נותן לנו גשמיות, שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע[7].
כך אמר גם רבינו הזקן[8]: ""ישראל גוי אחד בארץ" - עם ישראל גם בארציות העולם קשור עם ה' אחד. השם יתברך עושה מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל עושה מהגשמיות רוחניות".
מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה לדירה בתחתונים. והדבר התחתון ביותר הוא העולם הגשמי[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ↑ שער היחוד והאמונה.
- ↑ כמו שמחשיבה על פרט מסויים, לא נוצר הדבר. כיוון שהמחשבה היא רוחנית והיצירה שלו היא גשמית.
- ↑ אדמו"ר הזקן, תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד
- ↑ עד שהברואים מחשיבים אותו כאין לגבי היש שלהם.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א
- ↑ היום יום כ"ז טבת.
- ↑ מובא בהיום יום - כ"ז אלול.