בשר (שרירים)

"בשר" הוא מה שאנו קוראים היום "שרירים"[1], והוא חלק הגוף המקשר את העצמות זו לזו ומאפשר את תנועות הגוף.

באדםעריכה

שורש הבשר הוא ממוח הבינה (כי האשה שהיא בחינת בינה, בינה יתירה נתנה באשה מבאיש[2], מזרעת האודם שממנו הבשר[3]), לעומת שורש העצמות שהוא ממוח החכמה (כי האב מזריע הלובן שממנו עצמות[4]). והיינו, רמ"ח האברים מתגדלים ע"י הבינה[5], והם הקרום המלביש את העצמות ככתוב "עור ובשר תלבישני - ובעצמות וגידים תסוככני[6]", והעצמות (שהן פנימיות האברים) נמשכות מטיפה עצמיות של האב[7] הן עיקר מעמד ומצב וקיום הגוף (ועליהן קרומים הגידים והבשר והעור).

בעולמותעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: מבואר במקומות רבים, לדוגמה אוה"ת שמות ג' תתקל"ז.

בתורהעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: מבואר במקומות רבים, בין השאר באותו מקום שבהערה קודמת.

בעבודהעריכה

עניינם של העצמות והבשר בעבודה[8]: החכמה היא בחינת טיפת הלובן[9] שממנה נמשכות העצמות (תוקף וחוזק הביטול והיראה), ומבינה שהיא לבוש החכמה נמשך הבשר (המידות, התפעלות הלב).

הערות שוליים

  1. ו"שריר" בתורה הוא מה שאנו מכנים היום "טבור". לדוגמא, הפסוק "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" (שה"ש ז' ג') משמעותו "שררך אלו סנהדרין. ולמה נקראו שררך, לפי שהיא יושבת בטבורו של עולם" (סנהדרין ל"ז א').
  2. נדה מ"ה ע"ב.
  3. נדה ל"א א.
  4. שם.
  5. לקו"ת במדבר שלח דף ל"ח ע"ב ובכ"ד.
  6. איוב י' י"א.
  7. לקו"ת פנחס ע"ז ד'.
  8. מאגר ערכים בספרות חב"ד (דוד ליאנס), בערך עצמות.
  9. טיפה- כי חכמה היא בחינת נקודה, ברק המבריק. ולובן, כי היא מצד החסדים והקרירות.