בית העלמין בליובאוויטש

בעיירה ליובאוויטש קיימים שני בתי עלמין עתיקים, האחד נקרא 'בית העלמין הישן' והשני 'בית העלמין החדש'. שני בתי העלמין ממוקמים בחלקה העליון של העיירה, בדרך העולה לכיוון רודניא, כשבקרבת מקום זורם נהר הברזינא, ונהר חודיצא - נהר המצבה (כדלהלן).

בית העלמין הישןעריכה

שטח בית העלמין העתיק בליובאוויטש

אתר האשפה בשטח בית העלמין

השלט על בית העלמין העתיק והשומם - 'שאו את האשפה הלאה!'

המצבה ממנה נובע נהר 'חודיצא' - 'נהר המצבה', בסמוך לבית העלמין העתיק

זמן יסוד בית העלמין איננו ידוע במדוייק, אך משערים כי הוקם מיד בראשיתה של העיירה.

ישנה מסורת כי בבית העלמין הישן קבורים צדיקים ויהודים משנותיה הראשונות של ליובאוויטש. כיום המקום ריק, המצבות טבעו בבוץ במהלך המלחמות והחורפים של העשרות שנים האחרונות. היתה תקופה ארוכה בא היה המקום נטוש ומלא אשפה, התושבים השתמשו במקום לזריקת האשפה שלהם.

בספר 'ליובאוויטש - העיירה של חב"ד', מסופר שהיתה זקנה יהודיה שגרה במעלה הגבעה שבה היה בית העלמין, ביתה היה שקוע בחציו באדמה, לאחר מותה, הפך המקום לאתר גלישה על קרח של צעירי העיירה.

אחד מזקני התושבים הגויים בעיירה סיפר, שלאחר עזיבת הרבי והישיבה את העיירה, רצו לבנות גשר החוצה את הנהר שעבר בסמוך לבית העלמין, לשם כך היו צריכים הרבה עפר, כשהביאוהו, ראו בין האדמה גולגלות ועצמות. מיד קמה צעקה גדולה, והופסקו העבודות.

ישנה בסמוך לבית העלמין העתיק תעלומה מסתורית, מצבה, שמתוכה יוצא 'הנהר הקטן' של ליובאוויטש' - 'חודיצא', האותיות שהיו על המצבה נמחקו והיטשטשו עם השנים ולא ניתן לדעת של מי המצבה. בין התושבים במשך כל הדורות, עוברת מסורת שלא להשתמש במימי הנהר לשום צורך, גם לא לכיבוס הבגדים.

מתנהל מאבק עם שלטונות רוסיה לקניית המקום וגידורו כנאה וכיאות.

בית העלמין החדשעריכה

ערך מורחב – אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש

אוהל כ"ק אדמו"ר הצמח וכ"ק אדמו"ר המהר"ש בבית העלמין בליובאוויטש

לאחר שכבר נתמלא בית העלמין העתיק, הוקם בית העלמין 'החדש'. זמן יסוד בית העלמין איננו ידוע במדוייק, אך משערים כי הוקם בתקופת הבעש"ט או מעט קודם לכן.

בבית העלמין החדש שוכן אוהל שני נשיאי חב"ד - אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

בזמן מלחמת העולם השנייה הופלה פצצה גרמנית באזור והחריבה את בית העלמין החדש, גם את האוהל. שנים לאחר המלחמה - בזמן שלטון הקומוניסטים - הגיעו חסידים והקימו מחדש את המצבות וגדרום כיאות במסירות נפש וסכנה מרובה.

בשנת תש"נ הגיעו הרב דוד נחשון והרב דוד אבא גורביץ והתמים (דאז) נחום תמרין, ויחד הקימו את האוהל עם מבנה. בשנת תש"פ נערך שיפוץ במקום, והוסר הגג מעל האוהל^[1], שיפוץ המקום נעשה בעקבות שיפוץ כללי לבית העלמין, שהחל בתשע"ו, וכלל עקירת יער שתחתיו נקברו מאות מצבות וחצאי מצבות והעמדתם כראוי, כמו"כ נמצאה מצבתו של רבי יששכר בער מליובאוויטש, שהיה מלמד של אדמו"ר הזקן בילדותו. גם אוהל הרבניות שופץ כראוי ^[2].