איהו וחיוהי וגרמוהי חד
"איהו וחיוהי וגרמוהי חד" הינו מאמר הזוהר[1]), שמשמעותו שעצמותו ומהותו של הקב"ה מיוחדת עם הספירות דאצילות ("איהו" פירושו 'הוא' , ו"חיוהי" פירושו 'חייו'). בתורת החסידות מוסבר מאמר זה בשני אופנים: א. איהו וחיוהי הם האורות והכלים דאצילות. ב. שהם המוחין והמידות דאצילות[2].
משמעותועריכה
הקב"ה אחד האמת, ולא כמו האחדות שבנבראים שהיא אחדות יחסית בלבד ואינה מוחלטת, משום שמציאותם - מציאות מורכבת מריבוי חלקים, ולכן אינה אחדות אמיתית. וכמו לדוגמה בנפש האדם, שאף על פי שהיא נפש אחת, מכל מקום עצם נפשו וכוחות נפשו (מידותיו) - הם דברים נבדלים, ואפשר שיהיו שינויים מהותיים בכוחות הנפש, ואין זה נוגע כלל לעצם הנפש.
כמו כן כוחות נפשו עצמם - נבדלים אלו מאלו, על-אף שהכוחות עם עצם הנפש - קשורים ומשולבים זה בזה לנפש אחת. אבל הקב"ה הנה מהותו ועצמותו של ה' יתברך, ומדותיו - הספירות שבאצילות - הם מציאות אחת ממש. שהוא - האין סוף והבלתי מוגבל לחלוטין, עם ספירותיו המוגדרות - אחד ממש. ועד כמה שהדבר נשמע פראדוכסלי, אבל זו אמונתנו שהקב"ה - כל-יכול, ומצדו אפשר הדבר שיהיה גבול ובלי גבול כאחד. דהיינו שהקב"ה - להיותו כל-יכול ונמנע הנמנעות, הנה "כשם שיש לו כח בבלתי גבול כך יש לו כח בגבול, דאם תאמר שיש לו כח בבלתי גבול ואין לו כח בגבול, הרי אתה מחסר שלימותו, ואין-סוף הוא שלימותא דכולא".
ולכן מצטמצם הקב"ה בעשר הספירות המוגדרות הגבוליות שבאצילות, כדי לפעול את פעולותיו בעולמות, ועם זאת – בו זמנית - אינו משתנה ח"ו ממהותו בבחינת אין-סוף. והספירות - על שני מרכיביהן; האורות והכלים - הן בבחינת אלקות שבכוחם לברוא יש מאין כמו האין-סוף, להיותן מאוחדים באין-סוף ב"ה.
דרך ואופן התאחדות הקב"ה הבלתי בעל גבול עם הספירות - שבגדר גבול, אינו בבחינת השגה שנוכל להשיג איך מתייחד בהן. אבל אנו מאמינים ביכולתו המופלאה של ה' יתברך שהוא נושא הפכים וכל יכול, ויכול להגביל עצמו בגדר הספירות, אף על פי שבו-זמנית הוא בלתי בעל גבול.
ולכן בזוהר הקדוש, נקראו מדותיו של הקב"ה שהן הספירות - "רזא דמהימנותא" (סוד האמונה), משום שדבר זה נתפס רק באמונה שלמעלה מן השכל.
ראו גםעריכה
מקורות לעיון:עריכה
- שער היחוד והאמונה פרק ד, פרק ז, פרק ט, אגרת הקודש סימן כ', דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, ושרש מצות התפילה. מאמר ד"ה על שלשה דברים ה'ש"ת.
הערות שוליים
- ↑ תיקוני זהר (בהקדמה (ג, סוף ע"ב)
- ↑ ראה בארוכה ד"ה כי נר מצוה תרנ"ג ותרצ"ב. וש"נ. וכן הוא בתניא שעהיוה"א פ"ו.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")