שלמה אליהו אושפאל

הרב שלמה אליהו אושפאל (תר"מ, 1880 – י"ז תשרי תש"ב, 8 באוקטובר 1941) היה חסיד חב"ד ששימש כרבה של קורניץ, ליטא. נספה בשואה.

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תר"מ לאביו הרב יצחק דובער אושפול ביישוב קטן הסמוך לעיירה ניי-שווינציאן שבאיזור וילנה, למשפחה חב"דית חשובה.

כבר בימי נעוריו ניכר היה בכשרונותיו ובשקדנותו. בצעירותו נתקבל ללמוד באחת הישיבות המפורסמות בדווינסק. בימים ההם נתמנה הגאון הרוגוצ'ובי לרב העיר, וביתו היה בית ועד לחכמים. בין הבאים היה גם הרב אושפל, אשר למרות היותו בחור צעיר, הירבה לבקר בבית הגאון שהשתעשע עמו בדברי תורה. לא פעם אמר לו: "מובטחני בך כי עתיד אתה להיות מורה הוראה בישראל".

ואמנם, לא ארכו השנים והרב אושפאל נסמך להוראה מהגאון הרוגוצ'ובי. שנים אחדות למד בישיבת דווינסק, ובשקידתו רכש לו ידיעה רחבה בש"ס ובפוסקים, כשכל העת הוא ממשיך בדרך החסידות ומנהגיה.

בקיץ שנת תרפ"ו מונה לרב ואב"ד העיירה קורניץ, וישב בה על כסא הרבנות עד קיץ שנת תש"א. במשך חמש-עשרה שנים אלו עשה הרב אושפאל רבות לטובת יהודי העיירה, לחזקם ולעודדם בגשם וברוח.

הרב אושפאל היה פה מפיק מרגליות, והקהל לא נלאה מלהקשיב לדרשותיו הארוכות. בשכלו הישר דן דיני תורה בענייני ממונות, ולא לתושבי קורניץ בלבד, אלא לכל יהודי הסביבה. הוא ידע ליישב סכסוכים ועשה שלום בעניינים המסובכים ביותר, והכל בפנים מאירות.

הוא קשר קשרים טובים עם נדבנים בארצות הברית, ובהשפעתו נחלצו לעזרת התלמידים העניים ללמדם חינם בתלמוד תורה של העיירה. כמו כן נדבו הללו תרומות הגונות לטובת עניי העיירה. הוא היה נכנס ויוצא אצל פקידי הממשלה, ובמסירות רבה פעל תמיד לטובת הציבור.

מלחמת העולם השנייהעריכה

עוד טרם הרגו הנאצים את יהודי קורניץ, גירשו רבים מהם לעיירות אחרות. המגורשים סבלו תלאות רבות, ורובם נספו. בין המגורשים הייתה משפחת הרב אושפאל, רב העיירה. הוא ורבים אחרים מעיירות הסביבה גורשו לעיר שווינציאן. הדרך לשווינציאן ארכה שלושה ימים, ובמהלך הדרך סבלו בני משפחת אושפאל יחד עם שמונת אלפים יהודים נוספים בצעדם תחת כיפת השמיים ללא אוכל או משקה.

בי"ז תשרי, יום א' של חול המועד סוכות בשנת תש"ב, נערך בהם הטבח. תחילה נרצחו האנשים ולמחרת נרצחו הנשים והטף. כולם קבורים בקבר אחד שארכו שלוש מאות מטרים והוא סמוך לעיירה ניי-שויינציאן בה נולד הרב אושפאל.

הרב אושפאל, רבה של קורניץ, הלך בראש הקדושים כשהוא עטוף בטליתו. הוא נאם לפני הקדושים ודבריו האחרונים היו על קידוש השם, כדי לחזק ולעודד את אלפי היהודים.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • נסיונות בריחה ברגע האחרון, שבועון בית משיח, גליון 1100 עמוד 44

מקורות חיצונייםעריכה