ניגון ושמחת בחגך

גרסה מ־11:44, 2 בינואר 2011 מאת שלום (שיחה | תרומות) (תודות למשה חובב חב"ד)

ושמחת בחגך הינו ניגון שמח ועליז אותו שרים החסידים בימי השמחה ובפרט בשלושת הרגלים.

מילות הניגון: "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

ניגון זה הוא ניגון רכ"ח בספר הניגונים.

אז דאס איז גאר במקורו א ניגון

יש אומרים שהניגון משתייך במקורו לחסידות קרלין[1] המפיק הרב יוסף משה כהנא טועו כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"[2] בעל מנגן בשפיקובידוע יותר כ"הזחן מטשרטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'[3], כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב (עי' בספר יזכור טשארטקוב שכ' מאמר שלם על מאניש חזן) - לכאורה גאר א שטארקע מקור אנצוווייזן אז 'ושמחת' איז במקורו פון מאניש.

הערות שוליים

  1. ספר 'לחסידים מזמור' בשם עיתון מוורשא שנת 1908.
  2. 'קוראי עונג' בהעלתוך ס"ז, ללא מקור מדויק
  3. הניגון מובא (1970) (עמ' 101). ומקורו במקורות שבסוף הספר