מאיר זלמן מקלימוביץ'

הוא היה מעיר גלוכוב שבטשערניגוב, והוא היה תלמיד חכם ונגיד, עסק במסחר בעיר פאטשעק, שם עמד בקשרי מסחר עם אחד מבעלי האחוזה שהראה את הסוחר לאחד מחבריו הפריצים, ועי"כ עמד ר' מאיר זלמן בקשרי מסחר גם אם הפריץ ההוא ושכר את העיר קלימאוויטש ואת הכפרים שמסביב, כמו"כ את הנהרות שמסביב ובתי המלון שעל הדרכים, ועבר לשם עם בני ביתו, והתחיל לעבוד במרץ רב והצליח שם מאוד, אך תמיד קבע זמנים לתורה וביתו היה פתוח כבית וועד לחכמים, ואף שהיו לו טירדות ועסקים בנה ליד ביתו ביהמ"ד ובנין של הכנסת אורחים וקיבץ עשרה תלמידי חכמים זקנים שישבו שם ללמוד, והוא סיפק להם את צרכיהם, ואף הוא בעצמו שימש מזמן לזמן כמגי"ש בשיעורי גמרא בעיון.

בילדותו למד בישיבה בסמארגון אצל ר' אליקים פייוויש דער פרוש, וכאמור אח"כ עבר לקלימאוויטש. בעיר גלוכוב נולדו לו בן אחת ועוד 3 בנות, לבנו קרא בשם 'אבא' (בשנים אח"כ כינוהו אבא דער לעבעדיקער [השמח]). כשכבר היה בקלימאוויטש נתקרב לחסידות ע"י בנו אבא, בנו נתקרב לחסידות ע"י אחד מתלמידי הבעש"ט הק' (עיין ערך אבא דער לעבעדיקער) וגם הוא נהנה מהדברים שמסר לו בנו על אשר ראה בליאזנא אצל האדמוה"ז והחליט לנסוע לליאזנא, אחרי שהגיע לשם רצה לישאר זמן ממושך עד שילמוד את דרך החסידות אך האדמוה"ז יעץ לו לחזור לקלימאוויטש וליקח לו מורה לחסידות - ואז מכר את כל אשר לו, והתחיל ללמוד ביתר שאת, ומני אז התחילה החסידות בעיר קלימאוויטש. בפעם האחרונה בחייו להיותו בליאזנא פגש את העילוי מקרוצא ר' גרשון בער (שגם הוא נתקרב לחסידות עיין ערך העילוי מקרוצא) ולקחו כחתן לבתו, ונתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש. אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו.