ביום כ"ה חשון תשמ"ח, נתבשרו חסידי חב"ד והעולם היהודי כולו, כי "דידן - דהספרים - נצח", באופן סופי ומוחלט. ביום ה' טבת תשמ"ז פסק "בית המשפט הפדרלי", גלוי לעיני כל העמים שכלשון הרבנית חיה מושקא ע"ה - "הרבי והספרים שייכים לחסידים". לאחר מכן הוגש על הפסק ערעור, וביום כ"ה חשון תשמ"ח ניתן פסק הדין הסופי. חמישה ימים לאחר מכן ביום ב' כסלו תשמ"ח, הגיעו הספרים חזרה לבית משיח 770.

החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו בקול רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר בקראון הייטס, הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ההתוועדויות בלילות.