ים הנחושת
ים הנחושת היה כלי שימש לטבילת הכהנים בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך.
צורת הכלי
ים הנחושת עשוי מנחושת מוצקת, ולא בהקשת הכלי[1] גובהו חמש אמות מתחתית הכלי לסופו, רחבו עשר אמות מצד אחד של הכלי לצידו השני, והיקפו המדויק היה שלושים אמה.
שני האמות העליונות של הכלי היו עגולות, ושלושת האמות התחתונות היו מרובעות[2] בשלושת האמות התחתונות היו שני שורות של ביצי נחושת[3]
עביו של הכלי היה טפח, אבל בשפתו הוא היה צר דק מרוקע ומרודד, כעין כלי ששותים בו, ומצויר פרח ושושן[4].
מושבו
הכלי עמד על שנים עשרה צורות של בהמות (בקר) עשויות נחושת, כל שלושה מהם פנו לצד אחר מארבעת הצדדים, מזרח מערב צפון ודרום, ואחוריהם היו לכיוון פנים הכלי. הכלי עמד על גביהם, כך שכל גוף הבהמות היו בתוך תחתית הכלי[5].
מכיון שהוא שימש לטבילת הכהנים היה אסור שהמים יהיו שאובין, ולכן הם נבעו מלמטה, מהקרקע הם נבעו לתוך רגלי הבקרים ומשם לתוך תחתית הכלי[6].
מובא במדרש כי לעתיד לבוא יהיה הים מזהב[7].