אור העולה על כולנה
אור העולה על כולנה פירושו המשכת כח עליון וחיות כללית הכוללת כמה כוחות וחיות, שהם פרטים הכלולים בכח והאור העליון הזה. הנה, האור הכללי והעליון הזה - שקול כנגד כל הכוחות הפרטיים, ואף עולה על כולם - מעל ומעבר לסך הכולל שבכל הכוחות ביחד.
והמשל לזה, על פי הנאמר בגמרא ששני אנשים המרימים משא ביחד מסוגלים להרים משא של שלשה אנשים.
דוגמא נוספת הרב המבאר ענין מסוים לתלמידיו. הנה, הרצאתו בנויה ומורכבת ממשפטים, והמשפט מורכב ממילים, והמלה מורכבת מאותיות.
כל אות היא בעלת משמעות מסוימת ומוגדרת, והיא שונה במשמעותה מאות אחרת.
והנה, בהצטרף כמה אותיות ביחד -כמו לדוגמא, האותיות ב' ר' ו' ך'- הרי מלבד המשמעות המיוחדת של כל אות בפני עצמה, הנה, על ידי הצירוף - נתוספה משמעות חדשה שהיא ענינית הרבה יותר - ברכה.
המשמעות שנתחדשה על ידי צירוף האותיות, היא האור העולה על כולנה, שכולל את הפרטים שהם האותיות במשמעותן הפרטית. ואם סדר הצירוף משתנה, תשתנה המשמעות של המלה, כלומר ישתנה האור העולה על כולנה, אפילו אם האותיות אינן משתנות.
וכמו הצירוף - "כרוב" או "רוכב" שהם צירופים מאותן האותיות של הצירוף "ברוך", אבל בסדר שונה, וממילא המשמעות הכללית משתנה.
וכן גם המילים המרכיבים את המשפט, שאף על פי שכל מלה בפני עצמה היא בעלת משמעות מסויימת, אבל בהצטרף המילים למשפט שלם, הרי זה מבטא ענין שהוא מעל ומעבר למשמעות המצומצמת שבמלה כפי שהיא בודדת לעצמה.
וככל המשל הזה, כך גם ברוחניות למעלה, שהאורות האלקיים המתגלים דרך ספירת המלכות בשביל לברוא ולהחיות את הנברא, הנה, כל אור מוגדר בהגדרתו שהגדירו המאציל ב"ה, ונקרא בשם "אות".
וכאשר מצטרפים כמה "אותיות" ביחד להיות "תיבה" בדיבורו של מקום, שהוא המאמר האלקי הנועד לברוא ולהחיות את הנברא, אזי - מלבד הכוחות והחיות (ה"אותיות") הנמשכים ב"תיבה" זו, הנה עוד זאת נמשך כח עליון וחיות כללית הכוללת ושקולה כנגד כל הכוחות הכלולים ב"תיבה" זו, והיא המחברת אותן ומצרפתן יחד בשביל שתוכל להשפיע כח וחיות לדבר הנברא במאמר האלקי ודיבור זה.
מקורות לעיון:
- שעהיחוה"א פי"ב, סה"מ מלוקט ח"א רטז'.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")