כלי המקדש
המנורה וכליה, והשולחן וכליו, ומזבח הקטורת, וכל כלי השרת, אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד. ואם עשאום של עץ או עצם או אבן או של זכוכית פסולין.
אם היו הקהל עניים ניתן ומותר לעשות את הכלים אפילו מבדיל, ואם העשירו לאחר מכן עושין אותן זהב.
אפילו המזרקות והשפודין והמגרפות של מזבח העולה והמדות, אם יש כח בציבור לפי אפשרויותם - עושין אותן של זהב.
אפילו שערי העזרה מחפין אותן זהב - אם יש באפשרותם.[1]
לשמן
אין עושין כל הכלים מתחילתן אלא לשם הקודש. ואם נעשו מתחילתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה.