גיל הנעורים
גיל הנעורים היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. הרבי העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.
הרבי ציין כי בדורות אלו גיל הנעורים מתחיל מוקדם יותר, ובקהילות המזרח מוקדם אף יותר מקהילות יוצאי אשכנז[1].
המעלה והזהירות
" | הנוער בכלל והנוער היהודי בפרט, אינו חושש להתייצב מול אתגרים או קשיים. להיפך, אם הם חוששים שמחשיבים אותם ומתייחסים אליהם בתור יצורים חלשים, או לא מבוגרים, או שחושבים שהם אינם מוכנים או אינם רוצים להתמודד עם אתגרים - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרגיז אותם ולגרום להם לאבד את הבטחון | " |
– ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 11 |
הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנעורים[2]. הרבי קישר זאת לדברי חז"ל שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים[3].
כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים דוגמה חיה של חיי משפחה יהודיים מלאים[4].
נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם[5].
כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר. מסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות[6]. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד החסידות המסייעת בהשלטת המוח על הלב[7].
בשל חוסר האיזון המאפיין את גיל הנעורים, יש להימנע מלזעזע את עולמו הפנימי של הנער או לערער דברים המקודשים בעיניו, אף אם הוא טועה, כיון שהדבר עלול לערער את כללות היחס שלו לעניני קדושה מבלי יכולת לתקן זאת, והדבר עלול אף לפגועו הן בבריאותו הנפשית והן בבריאותו הפיזית[1]. הדבר אמור גם בנוגע לפגיעה בדמויות שהוא מושפע מהם, כיון שלאחר שהנער פורק מעליו עול, קשה מאוד להשפיע עליו שיחזור להתנהג בקבלת עול.
המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים
הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.
הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני זמנו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21[8].
דרכי ההשפעה
כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית[9].
בנוסף, כאשר יש קבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, יש להשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר[5].
כיון שהשפעה בגיל זה מגיעה בנקל יותר בצורה עקיפה, הרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים[10] בענינים העוסקים בהווי החסידי, לערוך התוועדויות, ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא באים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים[5].
הרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, על ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים[11].
עצות והדרכות
קישורים חיצוניים
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - ערך 'נער', עמוד קעח (182)
- המבט המיוחד של חסידות על גיל הנערות, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 אגרות קודש חלק י"ז עמוד רטו.
- ↑ ראו לדוגמא אגרת מתאריך י"א שבט תשכ"ב.
- ↑ ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.
- ↑ ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 מאגרת מתאריך כ"ב תמוז תשט"ו, קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת תולדות תשפ"א.
- ↑ ממכתב הרבי, נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 245. ראו גם במכתב בתרגום מאנגלית שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2080 עמוד 8: "זמן בחיים שמכיל מתח ניכר. במשך התקופה הרגישה של גיל ההתבגרות, חשוב שלא לעשות שום דבר שעלול להחריף את המתח . . זוהי חובתו המקודשת של כל אדם קרוב ויקר, ובייחוד של ההורים, לעשות כל דבר שעשוי להיות מסייע לשלוות הנפש של הנער הצעיר, ולעשות את המאבק שלו קל יותר, ובודאי למנוע כל דבר שעלול להחליש את כח הרצון שלו להיות חסין בפני ההשפעות של הרחוב".
- ↑ 'מכתבים מהרבי' עמוד 64. נדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230.
- ↑ תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת אחי תמימים ניו הייבן.
- ↑ על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.
- ↑ לא רק עם המשפיעים, אלא כם כל המורים הבאים עמם במגע.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק י"ח עמוד רפז. ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.