התורה מצווה[1] שהמידות ומשקלות צריכים להיות ישרים כפי המידה הנכונה, ואסור אפילו להשהות בבית אבן משקל שאינו כפי המשקל האמיתי.

מקור האיסור

לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ

דברים כה, יג-טו

מטעמי המצוה

מצווה זו היא מהמצוות שמלמדות להיות איש ישר ולהתנהג ביושר, ולהרחיק מהאדם את הרמייה והגזל.

בעבודת האדם

הרבי מסביר שהתוכן של מצווה זו היא, שצריכים למדוד את הדברים והצרכים הגשמיים, והדברים והצרכים הרוחניים באותם קנה מידה, וצריך להיות ישר בזה, ובאותה קנה מידה, הן הדברים הגשמיים, והן הדברים הרוחניים.

שלא יהיה באופן שכשמגיע לדברים וצרכים גשמיים, אז בזה מהדרים ומוסיפים יותר כפי מה שצריך, וכשמגיע לעניינים של תורה ומצוות, אז בזה עושים רק את המינימום ורק החיוני, אלא צריך להיות בשווה, ולהדר גם בתורה ובמצוות כמו בעניינים הגשמיים.

הרבי גם מוסיף שלכן איסור זה נאמר בתורה בסמוך למצוות מחיית עמלק, כי כשלא נזהרים בזה, אז זה נותן מקום שעמלק יבוא ויקרר את האדם[2].

הערות שוליים

  1. בספר החינוך מצוה תרב.
  2. משיחות פורים תשכ"ב, באריכות.