יוסף קוגל
החסיד ר' יוסף קוגל (תקצ"ו-אדר תרל"ו), היה מגדולי חסידי חב"ד בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, שפעל להפצת תורת החסידות בפלשצניץ וסביבותיה והפיכתה למרכז חסידי וזכה לקרב עשרות משפחות ואברכים לאורה של תורת החסידות.
תולדות חייםעריכה
נולד בכפר קיסקורינע ליד פלשניץ שבפלך מינסק בשנת תקצ"ו לאביו ר' צבי הירש קוגל, שנודע כלמדן גדול השוקד על לימודו יומם ולילה והוא כונה בפי חסידים בשם 'הירש דער בין', כלומר 'הירש הדבורה'[1] ולאמו מרת לאה. אביו שקד על לימודו ואמו ניהלה את משק הבית ודאגה לצרכי הפרנסה ונודע בחכמתה וחסידותה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דוואשא וקבע את מגוריו בעיירה ביעלע, מושבה קטנה בה חיו כעשרים משפחות שעסקו בעבודת האדמה והיו אנשים פשוטים. לצד עיסוקו לפרנסתו, בנה בעיירה בית מדרש ומקווה טהרה, וכן שימש כשוחט, ועיקר עיסוקו היה בהרבבת צורה לתושבי העיירה וילדיהם. יחד עם אחיו הגדול ר' הענדל שקבע את מגוריו במושבה סמוכה, החלו להפיץ באזור את תורת החסידות ודרכיה.
החסידים התבטאו עליו שכמה שאחיו ר' הענדל קוגל היה גדול ומפורסם בחסידותו, הוא הי גדול ממנו, וכן הצמידו לו את התואר "הרב הקדוש"[2].
בגיל 23 בלבד הוסמך לרבנות, אך סירב בתוקף לשמש ברבנות או להשיב תשובות הלכתיות, והקדיש את חייו לבניין הקהילה החסידית באזור, כשהוא אף הוביל את בניית בית הכנסת החסידי בפלשצניץ והפיכתה למרכז חסידי חרף התנגדויותיהם ומלחמתם של המתנגדים תושבי העיירה.
מאמציו להתגבר על קשיי המתנגדים, פגעו ככל הנראה בבריאותו, ובגיל צעיר מאוד חלה במחלה קשה, ונסע לדרוש בגדולי הרופאים במינסק ובריגא ואף יצאו אל מחוץ לגבולות רוסיה ודרשו ברופאי בקינגסברג ועוד.
לאחר הטבה קלה בבריאותו, חזרה המחלה ופרצה בתוקף, ונפטר בחודש אדר תרל"ו בהיותו כבן ארבעים בלבד[3].
משפחתועריכה
- אחיו, ר' חנוך הענדל קוגל
- אחיו, ר' גרשון קוגל
- אחותו, מרת דובה גיטא (רעיית ר' אברהם) רובין
- בתו היחידה, מאת רחל לאה, רעיית ר' אברהם יצחק שגלוב
קישורים חיצונייםעריכה
- רשימת נכדתו מרת מאריאשא באדאנע פוטרפס מתוך שבועון כפר חב"ד גליון 883 עמוד 68 (בתשורה מנישואיו צאצאיו, עמוד 27)[4].