יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)

רבי יהודה אריה לייב אלתר האדמו"ר מגור (ידוע על שם ספרו השפת אמת), היה האדמו"ר השני לבית גור.

בית המדרש בגור

ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת

תולדות חיים

נולד בוורשה ב-כ"ט בניסן ה'תר"ז לר' אברהם מרדכי בנו של רבי בעל "חידושי הרי"ם" מייסד חסידות גור. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו. בהיותו בן 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב.

בתרכ"ב, בהיותו בן 15 נשא את יוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

בתרכ"ו בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמו"רות וקיבל את הנהגתו של רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו"ר. עם זאת, סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. בתרס"א נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נשא את בתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי"ם.

עם רבותינו נשיאינו

רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם אדמו"ר הרש"ב ועם אדמו"ר הריי"צ.

אדמו"ר הריי"צ אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה בתניא ולקוטי תורה מאירה את הלבבות. כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה!.

הרבי הריי"צ כותב לחסיד חב"ד שחי בעיר בריסק וכתב כי הוא מתפלל בשטיבל של חסידי גור, שיעורר את חסידי גור לקבוע שיעור בספר "שפת אמת" כי "הרבה הרבה יש בו מספר ליקוטי תורה ותניא וכו'". .

במכתב של הרבי הריי"צ שנכתב כנראה לאחד מראשי אנ"ש בוורשה, כותב הרבי על כך שיש לייסד שיעורי תורה בכל בית כנסת וללמד שם (לחסידי פולין) גם שיעורים בספרי חסידות "כמו ספר שפת אמת" .

יש אומרים שהשפת אמת הוא התפלל בנוסח של סידור אדמו"ר הזקן. והפני מנחם כותב: "ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל".

חיבוריו

רבים ממאמריו בספר שפת אמת מבוססים על דברי אדמו"ר הזקן, לרוב ללא הבאת המקור.

כמה פעמים התעניין הרבי בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך הרב יעקב אלתר (כיום האדמו"ר מגור) באייר תשל"ז.

כך גם, בביקורו של הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת תשל"ט התבטא הרבי:

"דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?"...

"אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים" .

בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים סיפר הרבי:

...התעניינו בנוגע הנהגת אדמו"רי פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו הייתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!.

קישורים חיצוניים

• הרב יואל כהן שפת אמת נוסח חב"ד, מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 6

הקודם: האדמו"ר רבי יצחק מאיר רוטנברג-אלתר מגור

אדמו"רי גור כ"ט בניסן תר"ז - ה' שבט תרס"ה

הבא: האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור