נפילת אפיים
סוד נפילת אפים שאחר שמונה עשרה, נרמז בפסוק ובו תדבקון.
מדריגה נעלה זו, הינה למעלה מבחינת הביטול במציאות דשמונה עשרה, וגם למעלה ממדריגת המסירות נפש שבקריאת שמע.
שמונה עשרה הברכות של שמונה עשרה הנשמה האלקית היא רק בבחינת ביטול במציאות, שהיא כלי מוכן לביטול האמיתי של נפילת אפים.[1]
בעוד שבתפילת שמונה עשרה הדביקות היא רק מצד התענוג שבנפש אלוקית, דבר החולף ונחלש עם החלשות התענוג, הרי הדביקות שבנפילת אפים הינה דביקות מוחלטת, הבאה מצד העלאת כל הכוחות שבנפש הטבעית עם הנשמה האלוקית, ולכן אין הגוף החומרי מפריע עוד לדביקות מכיון שגם הוא התעלה.
זהו הטעם שאמרו בספרי הקבלה שבשעת נפילת אפים הוא זמן עיקר בירור והעלאת הרע של קליפת נוגה שבגופו.[2]
אמירת ויאמר דוד אל גד
למרות שעל פי הקבלה וההלכה יש לומר את המזמור "לדוד אליך ה' נפשי אשא", מנהגינו וכן מנהג העולם לומר את המזמור "ויאמר דוד על גד". הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין[3].
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי תשובה, שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ מד, א.
- ↑ שערי תשובה, שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ מז, א.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.