אולם

האולם היה לפני הכניסה להיכל. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני הקדש והקודש הקדשים.

תיאור האולם

האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב המשניות מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב הרמב"ם כי גם האולם היה חלק מההיכל.

גודלו

גודלו היה: עשרים אמה ארכו - מהצפון לדרום, שהיו לרוחב ההיכל, מכיון שבהיכל היה האורך גדול ביותר מהמזרח למערב, ולכן רחבו היה מהצפון לדרום, שכן הוא הכלל - כל מידה יתירה קרויה אורך, והמידה הפחותה יותר קרויה רוחב.

רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר אמות. גבהו היה שלושים אמות.

לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות בית המקדש מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה.

פתח האולם

פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר בבית המקדש. שלא ככל פתחי בית המקדש שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.

פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

עמודי הנחושת

עמודי יכין ובועז

בתוך האולם היו שני עמודים גדולים, עליהם עמד בסיס כל הבנין, והם ידועים בשמות. הימיני היה נקרא "יכין", והשמאלי "בועז". כל עמוד היה בגובה של שמונה עשרה אמות, ומכיון שהיקיפו היה שתים עשרה אמות, מההכרח לפי החשבון שאורכו ורוחבו היה ארבע אמות עגולים.

על ראש העמודים היו כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה, כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד

מקורות

מלכים-א, ו, וראשונים שם. מסכת מדות.