מקורות
האם ניתן להוסיף מקורות לציטוטים רבים המופיעים בערך לדוגמא: בקטע "בתורת הנגלה" מצוטט הרבי שמסביר את ההיתר מהו המקור לביאור זה? וכן בסיום הקטע הנ"ל מובא כציטוט קטע שלם, מהו מקורו?--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 12:02, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
- החומר לערך הזה נלקח מגליון בית משיח, גליון 472. --chabadnik - שיחה 18:32, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
"סעודה שלישית היא זמן הנקרא רעווא דרעוין"
אני חושב שצריך להיות הפוך: רעווא דרעווין הוא זמן בו יש הנוהגים לערוך סעודה שלישית, בליובאוויטש...--שניאור 01:56, 27 באפריל 2010 (UTC)
- אמת. גם אם לא עורכים סעודה שלישית, הרי הזמן הוא עת רצון, וכמבואר במילות הניגון בני היכלא.--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 02:11, 27 באפריל 2010 (UTC)
- ההיפך הוא הנכון. רעווין דרעווין הוא מושג ללא שום קשר לזמן או מקום מסויים. אך "זמן סעודה שלישית הוא זמן של רעווא דרעווין". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:44, 27 באפריל 2010 (UTC)
- אוקיי, שוב עקפת. אז צריך לפתוח ערך על המושג רעווא דרעווין?--שניאור 16:50, 27 באפריל 2010 (UTC)
- הויכוח נוגע לגירסה הישנה, בעוד שכבר תיקנתי בגוף הערך לגירסא מתאימה לכל הדיעות. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:15, 27 באפריל 2010 (UTC)
- דבר ראשון, זה דיון. אל תוריד אותנו לרמה של ויכוח. ובאמת השינוי שעשית יוצר משפט נכון. המשך כך.--שניאור 09:10, 28 באפריל 2010 (UTC)
- הויכוח נוגע לגירסה הישנה, בעוד שכבר תיקנתי בגוף הערך לגירסא מתאימה לכל הדיעות. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:15, 27 באפריל 2010 (UTC)
- אוקיי, שוב עקפת. אז צריך לפתוח ערך על המושג רעווא דרעווין?--שניאור 16:50, 27 באפריל 2010 (UTC)
- ההיפך הוא הנכון. רעווין דרעווין הוא מושג ללא שום קשר לזמן או מקום מסויים. אך "זמן סעודה שלישית הוא זמן של רעווא דרעווין". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:44, 27 באפריל 2010 (UTC)
ביאור בחיוב סעודה שלישית
ועדיין צריך ביאור בטעם הפטור מסעודה שלישית
- שהרי מדינא דגמ' יש חיוב לאכול ממש, ולהלכה קימ"ל שאי אפשר לחלוק על הגמ', גם אם ע"פ הקבלה הוא לא כך. בשלמא להסתמך על הפוסקים שמספיק טעימה משהו ניחא, אבל לא לאכול בכלל הוא נגד הגמ'.
- ועוד: גם לפי דברי הזוהר רשב"י סמך על דברי תורה רק בשבת של ערב פסח, משמע שכל השנה אכל.
- ועוד: לפי הידוע הבעל השם טוב ומהמגיד וכל המקובלים אכלו ואוכלים עד היום סעודה שלישית, ולא סמכו על הזוהר, ועל הטעמים הנזכרים.
- ועוד: גם לפי דברי הזוהר רשב"י סמך על דברי תורה רק בשבת של ערב פסח, משמע שכל השנה אכל.