תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)
ישיבה גדולה תומכי תמימים בקראקס, ונצואלה נוסדה בשנת תשל"ז על ידי שליח הרבי הרב משה פרמן עם קבוצה של תלמידים שלוחים מ-770. בתקופה הראשונה שימש בה כראש ישיבה הרב זושא ווינר.
לאחר מכן הגיע הרב לייבל שוחט לשמש כראש ישיבה.
מידי שנתיים היו מגיעים קבוצת שלוחים חדשה מישיבת אהלי תורה ללמוד בישיבה וללמד את בני המקום. הרבי נהג ללוות את קבוצות השלוחים לפני יציאתם למקומות השליחות, במעמד זה של 'צאתכם לשלום' נשא דברי הדרכה הוראה וחיזוק והעניק לשלוחים בדרך כלל את ה'מכתב הכללי' התקופתי. לדוגמה, בערב ר"ח אייר תש"מ אמר הרבי שיחה לתלמידים השלוחים לונצואלה.[1]
מסיבות ביטחוניות נסגרה הישיבה באופן זמני ונפתחה מחדש בשנת תשס"ח עם בוא כעשרה תלמידים שלוחים מישיבת אהלי תורה.
התלמידים השלוחיםעריכה
הקבוצה השניהעריכה
בקיץ תש"מ נשלחה הקבוצה השניה, בה נכללו הרבנים: מנחם מענדל גורדון (משפיע בישיבת ליובאוויטש לונדון), הרב מרדכי אבצן (שליח בהונג קונג), מנחם מענדל רוזנפלד (שליח בשוויץ), הרב מנחם מענדל דוברבסקי (שליח בדאלאס), הרב מרדכי קרסניאנסקי (מלבורן), והרב זושא וילהלם (ריש מתיבתא אהלי תורה).
הקבוצה יצאה בא' אייר, וזכתה להיכנס ליחידות בגן עדן התחתון ולשמוע מהרבי דברים על מטרת השליחות שעיקרה לימוד התורה בהתמדה ושקידה, והפצתה ברחבי העיר והמדינה נוסף לקיום המצוות בהידור.
הערות שוליים
- ↑ נדפסה בלקוטי שיחות חלק כב עמ' 222.