ניגון תנועה
תנועה הוא קטע ניגון קצר העומד בפני עצמו, ובדרך כלל הוא מתקשר לפסוק או קטע תפילה ספציפי, אך הוא יכול לחזור בלולאה שוב ושוב.
הרבה מהתנועות, השתמרו במסורת החב"דית בשל העובדה שחוברו או שהיו חביבים על ידי רבותינו נשיאינו ובשל כך אף שמדובר בתנועה קצרה בלבד, יש לה חשיבות רבה.
על פי רוב, ה'תנועות' בניגוני חב"ד הן איטיות ומתונות, ומבטאות השתפכות הנפש ורצונה לדבוק במה שלמעלה ממנה.
אדמו"ר הריי"צ כותב שכאשר החסיד "שומע אימרה תנועה או ניגון מהרבי, הוא נהיה באותו רגע מקושר לרבי בכל הנפש רוח נשמה שלו"[1].
כחלק מניגון שלם
פעמים רבות, כשרוצים להתייחס לקטע מסויים בתוך ניגון שלם, מכנים קטע זה בשם 'תנועה', כלומר שהניגון כולו מורכב מרצף של 'תנועות', ואכן אדמו"ר הריי"צ מעיד במספר מקומות שבנגינה החב"דית כל 'תנועה' עומדת בפני עצמה, גם כשהיא חלק מתוך ניגון שלם, ואצל חסידים היו לעיתים חוזרים ומנגנים תנועה אחת מתוך הניגון שוב ושוב ושוב, באופן שחדר לעומק הנפש[2].