תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)

ערך זה עוסק בישיבה קטנה תומכי תמימים מוסקבה. אם התכוונתם לישיבה גדולה, ראו תומכי תמימים מוסקבה.

תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)
בנין הישיבה
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	אלול תשס"ו
מיקום	איסטרא בפרוורי מוסקבה
מייסד	הרב מרדכי יונה קליין
ראש הישיבה	הרב משה לרמן
מנהל גשמי	הרב יוסף משה ויסברג
מספר תלמידים	68 (בערך)
קובץ הערות	פילפול התלמידים, מערכות במסכת קידושין, ארמיא אדמורא

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מוסקבה היא ישיבה קטנה מרשת ישיבות תומכי תמימים השוכנת ליד העיר איסטרא בפרוורי מוסקבה, הישיבה הוקמה ונועדה בעיקר לבני השלוחים במדינות חבר העמים ובנוסף לבני השלוחים הפזורים ברחבי העולם.

היסטוריה

הישיבה הוקמה באלול שנת תשס"ו על ידי הרה"ח מרדכי יונה קליין. ובניהולה הגשמי עמד הרב אברהם לובובסקי (קאשייב).

אחר שנת הלימודים תשע"ח עזב הרב מרדכי קליין ונתמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, ובמקומו מונה לראש הישיבה חתנו של הרב הראשי בערל לאזאר הרב משה לרמן (קודם לכן ראש ישיבת תו"ת מלכובקה), ובתור משפיע, הרב שלום בער שיינגארטן - בעבר משפיע בישיבת תומכי תמימים מונטריאול. בסוף שנת תשפ"א, עזב הרב שיינגרטון את הישיבה, ובמקומו התמנו משפיעים לכל שיעור בנפרד. מכינה - הרב שמחה גארפונקל. שיעור א' - הרב מנחם מענדל פרידמן. שיעור ב' - הרב חנן טייכטל. שיעור ג' - מנחם מענדל ווילענסקי. ובנוסף לכך התמנה הרב לוי קוביטשעק כמנהל חינוכי לכיתות מכינה ושיעור א'.

בשנת תשפ"א (ואח"כ בשנת תשפ"ב^[1]) נפתח שיעור ד', לבחורים שסיימו שנה שלישית. כך גם היה בשנת תשע"ז תחת הנהלתו של הרב מרדכי יונה קליין.

בשנת הלימודים תשפ"ג נפתחה כיתת מכינה לישיבה, במקום שיעור ד'.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-70 תלמידים.

ישיבת קיץ

מידי שנה, בתקופת הקיץ נוסעים כל הבחורים והצוות לישיבת קיץ מחוץ לשטח הישיבה.

בעבר היו שוהים בשטח מוסדות קרלין בביתר, משנת תשע"ו עד שנת תשע"ח היו בשטח סמינר חב"ד "שושנת ירושלים" ברמת שלמה, בשנים תשע"ח ותשע"ט הישיבת קיץ נערכה במונטריאול בשטח הישיבה. ומשנת תשפ"א נערכה הישיבת קיץ באתר נופש שליד העיר ניז'ני נובגורוד שברוסיה.

ניהולה הגשמי של הישיבת קיץ הוא על ידי ר' דוד יאקוב מאנ"ש בניז'ני נובגרוד ובעזרתו של השליח בעיר הרה"ח ר' שמעון ברגמן.

מבצעים

על פי הוראת הרבי לנצל את הזמן הפנוי בפעילות עשרת המבצעים ובפרט במבצע תפילין יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת להניח תפילין ליהודים, ולדבר איתם על יהדות. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות), נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, ומחלקים להם נרות שבת. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות. יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו שלוחים, ולעת עתה אין שם בתי חב"ד.

עבודת המבצעים באיזור הישיבה, היא בעזרת השליח ר' אברהם לובובסקי (קשייב) (בעבר מנהל גשמי בישיבה).

לפעמים בימים טובים (ראש השנה ויום כיפור, ל"ג בעומר, ועוד) מארחים בישיבה מקורבים, מפירות המבצעים במשך השנה.

מערכת הערות התמימים

על פי הוראת הרבי שבחורי הישיבה, אשר שוקדים על לימוד התורה יפרסמו מפעם לפעם חידושי תורה העולים מתוך הלימוד, קיים בישיבה מערכת הערות המוציאה לאור מידי זמן קובץ מהודר.

הקבצים הראשונים נקראו בשם פלפול התלמידים (כפי שנקרא הקובץ אשר יצא על ידי מזכירות הרבי במחצית הראשונה לנשיאותו) חלקם יצאו בשיתוף פעולה עם הישיבה הגדולה.

משנת תשפ"א, עבר הקובץ "מתיחת פנים" ושמו הוסב ל"'ארמיא אדמורא"' שמשמעותו ברוסית "צבא הרבי" (מתוך הניגון "מי ארמיא אדמורא").

בשנת תש"פ יצא הקובץ "מערכות במסכת קידושין" מפרי עטו של המגיד שיעור בישיבה הרב יהושע בלאזנשטיין (כיום מגיד שיעור ונו"ן בישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם) בתוספת כמה מהערות התמימים.

שטח הישיבה

בעבר, שימש שטח הישיבה למחנה נוער של תנועת ה'פייונרים' שכונתה גם 'קומסמול'.

שטח הישיבה שוכן על יד כפר בשם חוטארקי, בקמפוס מגודר בו עד היום פועל בקיץ מחנה גן ישראל למקורבים, אותו מנהל הרב יוסף משה ויסברג. כמו כן במשך השנים פעלה בשטח הישיבה מאפיית מצות מכונה למהדרין בהשגחת הבד"ץ ברוסיה, תחת ניהולו של ר' שניאור הלפרין. משם מיוצאות מצות מכונה. לכל רחבי חבר העמים.