יצחק דמיאל (שווייגר) (ה'תרנ"ב - ח' בשבט תשל"ב), היה סופר ומחנך שהשתייך לחוגי השמאל הישראלי, והתקרב לחסידות חב"ד ולרבי על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי.

יצחק דמיאל

תולדות חיים

דמיאל נולד ברוסיה, ולמד בצעירותו בישיבת וואלאז'ין, אך בהמשך ירד מן הדרך, והפך להיות עורך של עיתון ילדים ציוני. עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"א, התיישב ברמת גן, ושימש כמנהל במספר מוסדות חינוך מפורסמים המזוהים עם מפא"י. כתב את סיפור הילדים המפורסם "שמלת השבת של חנה'לה".

בשנת תשי"ג החל להגיע לשיעורי חסידות שנמסרו על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי, ובהמשך למד איתו בחברותא. עם הזמן הפך לשומר מצוות.

בשנת תשט"ז פירסם בביטאון "הפועל הצעיר" מאמר תחת הכותרת 'עד מתי?' בו התריע על השפעותיו החמורות של החינוך במדינת ישראל, שיוביל בסופו של דבר לניתוק מוחלט מהתורה ומצוותיה, וקרא לחשיבה מחודשת כיצד לחבר את הנוער לשורשיו. המאמר עורר הדים רבים וגם דוד בן גוריון, ראש הממשלה, התייחס אליו.

בעקבות המאמר שלח לו הרבי מכתב בו עודד אותו להמשיך ולכתוב בנושא זה[1]. מכתב זה פתח התכתבות ארוכה ומיוחדת עם הרבי, במהלכה אף קיבל מהרבי מענות לשאלותיו בתורת החסידות. תוך כדי כך הרבי עמד בקשר עם הרב מאיר בליז'ינסקי, במטרה שיסייע לדמיאל בהכרת עולם היהדות והחסידות[2].

דמיאל אף סייע רבות לפעילות חב"ד בפרוייקט שבתות בקיבוצים אשר נוהל באמצעות הרב שמואל בליז'ינסקי, בנו של הרב מאיר בליז'ינסקי. הרבי הודה לו על כך במכתבו: "יישר כוחו בעד היותו, כפי שכותב, המקשר בין אנ"ש והקבוצים השונים שמבקרים שם"[3].

במסגרת מפגשיו עם צעירים וצעירות בנושאי יהדות, שלח דמיאל את שאלות הצעירים לרבי וקיבל סדרת מכתבים עמוקים הנוגעים בנושאי אמונה שעניינו את הצעירים[4].

נפטר בח' בשבט תשל"ב בתל אביב.

חיבוריו

  • חנהל'ה ושמלת השבת בהשראת אשתו, חנה דמיאל.
  • על הסף שיחות על הדרך אל האמונה.

לקריאה נוספת

  • שניאור זלמן ברגר, ‏איש ה'שמאל' שהפיץ חסידות, שבועון בית משיח, גיליון 362 עמוד 48-53 (תשס"ב)  

והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 30-35.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים