צבי הירש צ'צקס
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ר' צבי הירש צצקס (י' תשרי תרצ"ט - י"א שבט תשפ"ד) היה חזן המוכר לכל חסידי חב"ד משירתו במהלך חלוקת כוס של ברכה במוצאי יום טוב, והעידודים הרבים להם זכה מהרבי. ידוע במיוחד הוידאו בו הוא שר את "אחד מי יודע" ברוסית, כשהוא מוסיף את 14 ספרי רמב"ם, וזכה לגרום נחת רוח רב לרבי[1]
נולד בברית המועצות ובשנים מאוחרות יותר הגיע לבית חיינו והתקרב לחב"ד ולרבי.
קורות חייו
נולד ביום-כיפור תרצ”ט בעיר קאזאן שברוסיה, למשפחה יהודית שהקפידה במסירות-נפש על קיום המצוות, חרף הדיכוי הכבד של השלטונות הקומוניסטים.
בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר במוסקבה, שם נעשתה שמירת התורה-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.
באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות[2].
מופת היציאה מרוסיה
קרוב של משפחת צ'צקס מארצות הברית, ביקר אצלם ולבקשתם כאשר שב נכנס ל'יחידות' וסיפר לרבי על הבקשה, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה – כנגד כל הסיכויים – קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.
בקיץ תשל”א, יצאה משפחת צצקס מרוסיה, נסעה לארץ-הקודש והשתכנה בנחלת הר חב"ד, וכעבור חודשיים – לקראת ראש השנה – נסעו לארצות הברית[3].
אחד מי יודע
נהג לשיר בכוס של ברכה אחד מי יודע ברוסית וזכה לעידודים נפלאים מהרבי.
בראש-השנה תשל”ב, ראה ר’ צבי-הירש לראשונה את הרבי ואף זכה ליחס מיוחד. באותה הזדמנות, גם החל לראשונה הסדר הקבוע לפיו הוא שר בפני הרבי וכך סיפר על הפעם הראשונה בה שר בפני הרבי: “בשלב מסוים בהתוועדות, הורה הרבי שהבחורים יעברו והרבי יחלק לכל-אחד מהם ‘לחיים’. ‘מה עליי לעשות?’, הרהרתי, ‘לעבור, ולומר ‘לחיים’ לרבי, או שזה לא מיועד אליי?’ “עשר או חמש-עשרה דקות של התלבטות חלפו. קמתי ממקומי, והחלטתי לעמוד בתור, כאשר לכל אורך עמידתי שם עודני בספק האם אני נוהג כשורה. “אני עומד בתור, עודני נתון בלבטיי, ומישהו נותן לי כוסית קטנה. והנה, אני עומד בפני הרבי. הרבי מוזג לכוסי, אומר לי ‘לחיים’, אחד המשמשים דחף אותי, והמשכתי ללכת. אני זוכר שבאותה שעה שקט שרר בהיכל הגדול. ואז, קרא לי הרבי שוב. אני חוזר, ועומד פנים בפנים מול הרבי. הרבי נתן לי עוד קצת ‘לחיים’, ואמר לי ברוסית: “שלא יהיה לך שום ספק”. כמעט והתעלפתי… “ואז –אמר לי הרבי: “כעת תשיר”, וניגנתי את הניגון “עך טי זִימלאַק”. הניגון לא היה מוכר לרוב החסידים, למעט מספר חסידים זקנים שהגיעו מרוסיה. “הרבי חייך חיוך רחב. אני מניח שהייתה לו מכך הנאה רבה”[4].
הרגישות של הרבי
באחד מהפעמים בהם שר בכוס של ברכה, היה ב-770 יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה[5].
לקריאה נוספת
- ימים טובים עם הרבי, שבועות, ע' 141
