משולם זושא מאניפולי
הרה"ק משולם זוסיא מאניפולי נולד לאביו רבי אלעזר ליפא.
היה מגדולי חסידיו של המגיד ממזריטש, והיה רעו של אדמו"ר הזקן.
הוא היה אחיו של הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק בעל הנועם אלימלך, שנתקרב על ידו ובעצתו למגיד ממזריטש.
נודע כבעל דרך מיוחדת בעבודת השם הכוללת ענוה וביטול ועבודת ה' בתמימות.
קשריו עם אדמו"ר הזקן
מסופר כי פעם הלך אדמו"ר הזקן לר' זוסיא ור' זוסיא אמר כי ירא הוא מאד, מאחר שנשמה דאצילות הולכת אליו.
פעם חלה ר' זוסיא ואדמו"ר הזקן עמד אצלו ושימשו.
כשהדפיס אדמו"ר הזקן את ספר התניא שלח שליח מיוחד לר' זוסיא שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הכסמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".
על חיבור הספר כותב "וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדוו ונתן בלבו הטהור להראות עַם ה', דרכיו הקדושים". בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת הסכמתו כתיבת הסכמתו זאת: תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן{מקור}}.
בב' שבט תק"ס נפטר ר' זוסיא ומנוחתו כבוד באניפולי על יד ציון המגיד ממזריטש.
לימודו
למרות שלא נודע כלמדן גדול, היה מכנהו אדמו"ר הזקן 'גאון'. הטעם לזה, הסביר, שכשאר היה מתקשה בלימוד היה מתפלל לה' שיאיר עיניו בתורה, כך שהיה זוכה ללימוד תורה באופן עמוק ואמיתי.
יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר אניפולי, וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה.