ועידת הרבנים תר"ג
e
הרקע לועידה
הועידה בשנת תר"ג הייתה מלחמה על יסודות היהדות. הממשלה הרוסית תכננה להכניס 'תיקונים' בדת ישראל על פי דרישות המשכילים.
את הועידה יזמו שר ההשכלה והפנים הרוסיים, והוא הזמין לועידה מנהיגים מכל הזרמים ביהדות, ושאף להכריח את כל המשתתפים באסיפה לחתום על הסכמתם לבצע שינויים מהותיים בחוקים הנוגעים לעם היהודי, כמו איסור מוחלט על לימוד חסידות, הטלת חובה על הילדים היהודיים ללמוד לימודים כלליים לפי תוכנית ממשלתית ועוד.
אל הועידה לא הוזמנו רבנים רבים, אלא רק רב מייצג אחד מכל זרם ביהדות: אדמו"ר הצמח צדק - מהזרם החסידי, רבי יצחק מוולוז'ין - מהזרם הליטאי, מר בצלאל שטרן מנהל בית ספר באודסה - נציג המשכילים, ומר ישראל הלפרין נציג הסוחרים. ההשתפות בועידה לא הייתה ענין של רשות, אלא חובה[1].
בנוסף לעמדות הרשמיות של ממשלת רוסיה, היותה הועידה גם נסיון להכשיל את אדמו"ר הצמח צדק, ולגרום לו לצאת בגלוי נגד הממשל הרוסי, ובכך להפליל אותו ולהאשימו כמורד במלכות, זאת בעקבות פעילותו הרבה לסכל את גזירת הקנטוניסטים.
e
מהלך הועידה
הועידה החלה לאחר חג השבועות תר"ג (יוני 1843) ונמשכה עד חודש אלול (ספטמבר)[2].
אדמו"ר ה'צמח צדק' עמד על דעתו בתוקף לכל אורך האסיפה. כאשר מצב היחסים בין הרבנים לבין השלטונות החריף והייתה סכנה גדולה שיתנכלו להם, חשש הרב יצחק מוולוז'ין ואמר לצמח צדק: "כל דבר יש לעשותו על פי תורה, והיכן מצינו בתורה שצריכים למסור את הנפש ממש כשמדובר בעניני השכלה?", אך הצמח צדק לא קיבל את דעתו, וטען שאכן "מסירות נפש אין אנו מוצאים בתורה ואילו קידוש השם כן, וקידוש השם אין לו שיעור".
לאורך הועידה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות, שעל פי הדת היהודית חל איסור מוחלט לערוך תיקונים בחוקי התורה, והבהיר את החיוב וההכרח שבלימוד תורת החסידות.
למרות ההסברים וההוכחות שהוצגו בפני הועידה, שר הפנים הרוסי קיבל שוחד רב מהצד של המשכילים, ועמד לצידם, ובשל כך - דרש בתוקף שכל הרבנים יצביעו ויחתמו פה אחד על הפרוטוקול שהכינה הממשלה, אך אדמו"ר הצמח צדק התנגד לכך בתוקף רב, ונאסר בשל כך מספר פעמים. באחת מההזדמנויות שאל אותו שר הפנים הרוסי: הרי התנהגותך היא מרידה במלכות?! השיב לו הצמח צדק: מורד במלכות חייב מיתה בגוף, לעומת זאת מורד במלכות שמים, חייב בנפש. ואיזו היא מרידה גדולה יותר?!
הצמח צדק נעצר עשרים ושתיים פעמים במהלך הועידה[3], בעקבות דעתו התקיפה, והעובדה שלא חשש להביע את דעתו באופן ברור ונחרץ. בכל פעם עצרו אותו לימים ספורים, ולאחר מכן שחררו אותו והדיונים נמשכו.
היהודים ברחבי רוסיה הביעו הזדהות עם עמדתו, ובכל הקהילות היהודיות ברוסיה התאספו לתעניות ציבור. הדבר עורר סערה גדולה בעולם היהודי וכתוצאה מכך שר הפנים נסוג מכל הצעותיו ב"תיקונים", לימוד תורת החסידות הותר כפי שהיה בתחילה וגם גזירת הלימודים הכלליים לילדי ישראל בוטלה.
בתקופת שהותו של הצמק צדק בעיר פטרבורג לצורך הועידה, עמדו לצידו החסידים חיים מאשייעוו ויצחק רובשוב (סבו של הפרזידנט, מר שז"ר).
e
ראו גם
e
קישורים חיצוניים
- קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ה"השכלה", אדמו"ר הריי"צ
- שלום בער לוין, ועידת הרבנים בפטרבורג, מתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- אברהם חנוך גליצנשטיין, 'אסיפת פטרבורג בשנת תר"ג', 'אהלי ליובאוויטש' גליון שלישי תמוז תשנ"ה, עמוד 21.
