אלתר משה ליפא שיפמן

הרב אלתר משה ליפא שיפמן (תר"כ – כ' חשון תרצ"א), היה מייסד בית הכנסת בעל התניא בשכונת מאה שערים בירושלים והמוציא והמביא בכל עניני בית הכנסת ומראשי עסקני הקהילה החב"דית המקומית, מונה כמזכיר בית הדין וכשוחט על ידי הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין בעל ה'תורת חסד' ושימש בתפקיד השוחט במשך חמישים שנה, כאשר עשרות שנים מתוכם שימש בתפקיד ראש השוחטים בירושלים.

תולדות חיים

נולד בסביבות שנת תר"כ לאביו הרב אליהו לייב שיפמן, מהמשמשים בקודש בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק, כבן זקונים לאחר אחיו הגדולים שנפטרו בילדותם, ומשכך נקרא שמו בברית 'אלתר' כסגולה לאריכות ימים.

מתוקף תפקידו של אביו, זכה בילדותו לשהות בביתו של הרבי פעמים רבות.

כאשר נפל למשכב ואביו ביקש ברכה מאדמו"ר המהר"ש, הורה הרבי שיעלו לארץ הקודש, ובשנת תרכ"ח עלה אביו לארץ והשתקע בקהילה החב"דית בחברון.

כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבה בירושלים, ובשנת תרל"ח התחתן עם רעייתו בת החסיד ר' דוד לייב יפה מחברון.

אחר החתונה קבע את מגוריו בירושלים, ושימש כמזכיר בית הדין שהוקם על ידי רבי שניאור זלמן מלובלין בעל ה'תורת חסד', וכן מונה על ידו לשמש כשוחט ובודק תפקיד בו שימש במשך חמישים שנה, וברבות הימים נעשה לממונה על השוחטים בירושלים והוצמד לו הכינוי "ר' אלטער שוחט".

רבים מבני ירושלים הקפידו לאכול דווקא משחיטתו מאחר שנודע כירא שמים ומדקדק במצוות, וכאשר הגיע החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ והיו מיראי החטא של ירושלים שעברו לאכול משחיטתו, הפסיק לשחוט ודרש מכולם שיחזרו לשחוט אצל ר' אלתר.

היה ממייסדי שכונת מאה שערים שמחוץ לחומות העיר העתיקה, הקים את בית הכנסת בעל התניא בשכונה, ולאחר הקמתו שימש בו שנים רבות כגבאי, השקיע בפיתוחו וטיפוחו עד שהיה לאחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בירושלים כולה באותה תקופה, תרם לארון הקודש שלו ספר תורה עתיק שהיה ברשותו שאת האות הראשונה בו כתב אדמו"ר הצמח צדק, שימש כשליח ציבור בימים הנוראים, והיה חוזר מאמרי חסידות בקביעות בשעת רעווא דרעווין זאת לצד ארגון ההתוועדויות בקהילה שפעמים רבות היו מתקיימים בביתו.

אף שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי חב"ד-קאפוסט, נודע בהתקשרותו לרבותינו נשיאינו, ובעת מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש הזמין מנגריה כורסא מרופדת מיוחדת עבור הרבי, וזכה אף להתלוות לחלק מהנסיעות ברכב בו נסע הרבי, ולהיבחר על ידי הרבי כאחד מששת החסידים שסייעו לשאת את הפדיונות, כאשר ביומנו האישי תיאר אותו הרבי באופן חריג משאר החסידים בתואר "הזקן והחשוב ר' אלתר שי' שו"ב".

כאשר ביקש מהרבי בזמן ביקורו בבית הכנסת צמח צדק שיבוא לבקר בבית כנסת חב"ד שהקים במאה שערים, סירב הרבי אך אמר לו: "אלתר, אתה שלי!".

באחרית ימיו החלה מחלוקת השוחטים וחלקים קיצוניים לא אהבו את הדרך בה נקט לגשר ולפשר והחלו להפגין נגדו, דבר שגרם לו לצער רב, וכעבור זמן לא ארוך נפל למשכב וחלה במחלה ממנה נפטר בכ' חשון תרצ"א.

נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים.