דב פרשן
תולדות חיים
נולד בשנת תרצ"ג לאביו ר' אברהם פרשן ולאמו מרת שרה גיטל, כדור 16 למהר"ל מפראג.
בגיל 3 התייתם מאמו, שנפטרה מהרעלת לידה לאחר לידת אחותו אסתר חנה. בתחילה התגוררו בתל אביב, ובהמשך עבר אביו לירושלים והתחתן עם מרת איטא ברכה פריינד, שגידלה אותו כאם.
כנער בגיל ישיבה, פעל במסגרת ארגון דתי-קנאי והשתתף באירוע כל שהוא שגרם למאסרו יחד עם הרב מרדכי אליהו. כאשר אביו רצה לסייע לו ולהעביר לו הוראות מהעורך דין מה עליו לומר, החל להשתולל ברחוב העיר עד שהשוטרים עצרו אותו והכניסו אותו למאסר, באותו תא בו שהה בנו, וכך יכל להעביר אליו את המסר.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה, וקבע את מגוריו בטורנטו, לצד אביו, שם גם שלח ידו בעסקים.
נמנה על ראשי הקהילה החב"דית בטורונטו, וכן היה מהנדבנים שסייעו בייסוד בית חנה ירושלים וישיבת הבוכרים כפר חב"ד[1].
נפטר בשנת תשנ"ח.