ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סעודת שבת. מאכלי שבת נחשבים לנעלים יותר אף מהמאכלים בסעודת יום טוב. מאכלי שבת אינם מגשמים, לכן אין הם זקוקים לבירור. אין בה ״פרש שבתכם״ כפי שהדבר במאכלי יום טוב.

ההבנה העמוקה יותר בהבדל שבין מאכלי יום טוב למאכלי שבת: במאכלי יום טוב ישנה החומריות שהיא גשמיות, שממנה בא ה"פרש חגיכם", ואילו מאכלי שבת למרות שהם בכל זאת גם כן גשמיים, אך אין בהם חומריות.

למרות שמאכלי שבת אינם מגשמים, אך הם גם אינם מזככים. אדרבה כשאוכלים את המאכלים ברצון, שרוצים בעונג שבמאכל ־ לרצות את העונג של המאכל - לא צריכים אפילו לא במאכלי שבת, כפי שהוסבר לעיל, שההבנה לפני האכילה והשתיה צריכה לפעול שלא לרצות בעונג הגשמי. ואם הוא רוצה, במאכלי השבת, בעונג שבמאכל - מוריד אותו המאכל עצמו ממהותו ר"ל, כסיפור הידוע מהבעל שם טוב, שהראה לתלמידיו איך בליל שבת אוכל מישהו סעודת שבת לתאבון, שהוא נהנה מהבשר השמן, הרי ישב שור ליד השולחן בבגדי שבת[1].

אדמו"ר הזקן מבאר כי עבודת השם על ידי יין, היא בכמה אופנים ואחד מהם הוא השותה יין כדי לקיים מצות ענג שבת ויום טוב.

באופנים אלו, אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה, ועולה לה' כעולה וכקרבן.[2]

ראו עוד

הערות שוליים