לכה דודי
לכה דודי הינו פזמון לשבת, שנהוג לאמרו בסדר קבלת שבת, בכל תפוצות ישראל.
כאשר רבי שלמה אלקבץ חיבר את השיר, התנה את זמרתו במספר תנאים: שיעמדו בעת אמירתו. ושיאמרוהו בנגינה. אף על פי כן לא נהוג בליובאוויטש לאמרו בנגינה.
הנוסח לכה דודי שלפנינו חיברו רבי שלמה אלקבץ גיסו ורבו של הרמ"ק.
הניגון נתיסד על פי הגמרא[1] ובגמרא ובזוהר[2]נזכר רק שני פעמים בואי כלה. ובפע"ח[3]כתוב לאמר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.
מנהגנו לשוח באמירת בואי כלה,[4] ובסדור רי"ע כתב בשם אביו הגאון בעל חכם צבי ז"ל: אומר באי כלה פ"א שוחה לשמאלו כנגד ימין השכינה, פעם ב׳ שוחה לימינו, פעם ג׳ משתחוה לפניו ואומר בלחש באי כלה שבת מלכתא[5]. אבל בשער הכונות כתוב: ותאמר באי כלה מימין, באי כלה משמאל, באי כלה מן האמצע, שבת מלכתא[6]
באמירת הקטע בואי בשלום, נוהגים להפוך את הפנים לצד מערב.[7]