יהל אור

יהל אור הינו פירוש על ספר תהלים בדרך החסידות, שנדפס מתוך רשימותיו של אדמו"ר ה'צמח צדק' על התהלים. הרשימות נדפסו בפעם הראשונה בעיירה פולטובה בשנת תרע"ח, והמדפיס נתן להם את השם: פירוש "יהל אור" על התהלים. ההדפסה הייתה במספר עותקים מצומצם, וחסידי חב"ד-ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספר, מכיון שהודפס על ידי אדם שהתבטא שלא כראוי כלפי אדמו"ר הרש"ב.

הרבי התייחס לפירוש זה כ"אור התורה" לתהלים.

את כתב היד המקורי, זכה להביא לרבי הרב חנוך גליצנשטיין, יחד עם שבעה כרכים נופסים של רשימות ה'צמח צדק' בנושאים שונים^[1].

בכל מהדורותיו של הספר, נדפס הפירוש "יהל אור" עם אותיות בכתב רש"י. אך ע"פ הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות^[2], במהדורה החדשה של שנת תשפ"ג הספר נדפס לראשונה באותיות מרובעות.

יש לציין, כי פעמים רבות נכנס הרבי לאמירת התהלים בשבת מברכים כשבידיו ספר התהלים "אהל יוסף יצחק השלם" עם פירוש "יהל אור", ועיין מפעם לפעם בפירוש.

מהדורותיו של הספר

מהדורה ראשונה - פולטובה, תרע"ח^[3].
מהדורה שנייה - תהלים אהל יוסף יצחק. הוצאת קה"ת - ניו יורק, תשי"ג^[4].
מהדורה שלישית - תהלים אהל יוסף יצחק. הוצאת קה"ת - ניו יורק, תשד"מ^[5].
מהדורה רביעית - תהלים אהל יוסף יצחק. הוצאת קה"ת - ניו יורק, תשפ"ג^[6].

קישורים חיצוניים

הגהות הרבי להוצאה לאור של הסידור לשנת תשי"ג, תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב

הערות שוליים

↑ כתבי היד נמצאו בבית הספרים הלאומי בירושלים, וה'בוך' כולו הינו גוף כתב יד קודש של אדמו"ר ה'צמח צדק'. מספרו של ה'בוך' הינו 8.2259.
↑ שיחת ב' אייר תשמ"ט.
↑ הוצאה זו נדפסה על ידי הרב חיים אליעזר ביכובסקי והרב חיים מאיר הילמן חסידי חב"ד-ליאדי. בהקדמה לפירוש מובא סיפור בקשר עם אמירת התהלים של הצ"צ: "פ"א חלה בן השלישי של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך תהלים והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".
↑ בהוצאה זו נכללו תשעה פירושים נוספים, וגוף התהלים הינו ספר תהלים "אהל יוסף יצחק", ונדפס בסופו קובץ מכתבים מאת אדמו"ר הריי"צ בדבר גודל חשיבות אמירת תהלים. בנוסף, נכללו בפירוש זה גם פירושים נוספים של אדמו"ר הצמח צדק עלן התהלים, שנלקטו מתוך רשימותיו בספרים: אור התורה, דרך אמונה, ופירושיו על מגילת איכה.
↑ בהוצאה זו נעשתה השוואה והגהה על פי כתב היד המקורי של אדמו"ר הצמח צדק, מתוך רשימות ידיו שהגיעו על ידי הרב חנוך גליצנשטיין. כמו כן נוסף מפתח מפורט לפירוש "יהל אור".
↑ בהוצאה זו נסדר הספר מחדש, ותוקנו טעויות דפוס רבות מההוצאות הקודמות (שנדפסו בכתב רש"י).

[1] כתבי היד נמצאו בבית הספרים הלאומי בירושלים, וה'בוך' כולו הינו גוף כתב יד קודש של אדמו"ר ה'צמח צדק'. מספרו של ה'בוך' הינו 8.2259.

[2] שיחת ב' אייר תשמ"ט.

[3] הוצאה זו נדפסה על ידי הרב חיים אליעזר ביכובסקי והרב חיים מאיר הילמן חסידי חב"ד-ליאדי. בהקדמה לפירוש מובא סיפור בקשר עם אמירת התהלים של הצ"צ: "פ"א חלה בן השלישי של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך תהלים והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".

[4] בהוצאה זו נכללו תשעה פירושים נוספים, וגוף התהלים הינו ספר תהלים "אהל יוסף יצחק", ונדפס בסופו קובץ מכתבים מאת אדמו"ר הריי"צ בדבר גודל חשיבות אמירת תהלים. בנוסף, נכללו בפירוש זה גם פירושים נוספים של אדמו"ר הצמח צדק עלן התהלים, שנלקטו מתוך רשימותיו בספרים: אור התורה, דרך אמונה, ופירושיו על מגילת איכה.

[5] בהוצאה זו נעשתה השוואה והגהה על פי כתב היד המקורי של אדמו"ר הצמח צדק, מתוך רשימות ידיו שהגיעו על ידי הרב חנוך גליצנשטיין. כמו כן נוסף מפתח מפורט לפירוש "יהל אור".

[6] בהוצאה זו נסדר הספר מחדש, ותוקנו טעויות דפוס רבות מההוצאות הקודמות (שנדפסו בכתב רש"י).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]