ו' קצוות
שש קצוות הוא לשונו של ספר יצירה[דרוש מקור], המתאר את שש הגבולות של העולם: למעלה ולמטה, וארבע רוחות השמים. מבואר[דרוש מקור] כי שש קצוות הם ששת המידות.
ביאור
שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת המידות. כאשר חסד הוא כנגד דרום, גבורה הוא כנגד צפון, תפארת הוא כנגד מזרח, נצח הוא כנגד מעלה, הוד כנגד מטה, ויסוד כנגד מערב.
על כך רומז גם מאמר חז"ל, שהקב"ה נקרא "מקומו של עולם"[1][דרוש מקור]. כלומר, על ידי מידת המלכות נוצר העולם העשיה הגשמי, שבו לכל דבר יש אורך, רוחב ועומק (שהם ששת הקצוות) וזו הגדרת המקום הגשמי[דרוש מקור].
הגדרת המקום הגשמי נובעת מהגדרת המקום הרוחני (כפי שכל יש גשמי מגיע משורש רוחני). המשמעות הרוחנית היא: מעלה ומטה - אור אין סוף למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית צפון, דרום, מזרח ומערב - כח ההתפשטות של הקב"ה.[דרוש מקור]
ומקצוות רוחניים אלו, אור אין סוף המתפשט, נוצר היש. לכן גם הגדרתו של היש הגשמי היא על ידי הקצוות הגשמיים.[דרוש מקור]
גם בעולמות בי"ע ישנם הקצוות הרוחניים, המשתלשלים גם משורשם באור אין סוף כפי שהוזכר קודם. קצוות אלו יוצרים את הגדרתם של עולמות בי"ע.[דרוש מקור]
התכללותם
צורת ההתכללות של ו' הקצוות, היא י"ב גבולי אלכסון[דרוש מקור]. אלו הם חיבורים בין כל 2 מידות (=קצוות) ביניהן, כך שנוצרים סך הכל 12 חיבורים.
ראו גם
- ↑ נושא זה הוא גם המשמעות של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".