הי' זה כאשר הרה"ג החסיד ר' פרץ [חן] הוזמן למסיבה בעירו, נשות המקום אפו עוגות טארט ולעקאח לכבוד האירוע. לקח ר' פרץ פרוסה מהטארט (או שהביא מביתו) וברך עלי' (כנראה שלא ידע באם אפשר לסמוך על אופת הלעקאח). שאלוהו אח"כ המסובים, היתכן? מונח לפניו טארט ולעקאח, והוא ברך וטעם מהטארט? ענה ר' פרץ: אינני נוהג לאכול לעקאח אלא בערב יו"כ. ומאז לא אכל יותר ר' פרץ לעקאח אלא בערב יו"כ.