ברכת סלח לנו

גרסה מ־07:14, 10 במרץ 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''ברכת סלח לנו''' היא הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה. == ברוך אתה ה' == בברכה זו מודגשת האמונה והבטחון, …)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ברכת סלח לנו היא הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה.

ברוך אתה ה'

בברכה זו מודגשת האמונה והבטחון, להיות נכון לבו בטוח בה', כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', בלי שום ספק וס"ס בעולם.

הראיה הפשוטה לכך היא שאנו מברכין בכל תפלת י"ח, תיכף שמבקשים סלח לנו כו' - ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל, מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו.

אדמו"ר הזקן מסביר, כי אכן אילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, ולכן אנו מברכים אח"כ בא"י גואל ישראל.

הכרח פשוט הוא שהקב"ה מוחל, שהרי אפי' במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפי' בקוטע יד חבירו כמובא בפרק השמיני של ב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאי' בפ"ח דיבמות.

אם כן, וודאי שגם במידת הקב"ה כך הוא, ועוד יותר לאין קץ.

המרבה

ומה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח, המרבה דייקא, וכמ"ש בעזרא ורב לסלוח. דהיינו שבמדת בשר ודם, אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו, ואח"כ חזר לסורו, קשה מאד שימחול לו שנית, ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במדת הקב"ה אין הפרש בין פעם א' לאלף פעמים, כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית, אלא בבחי' אין סוף, כמ"ש כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחי' אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמי' כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'.

ולכן הקב"ה מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, וכל החטאי' שמתוודים בעל חטא מדי שנה, אף שחזר ועבר עליהם חוזר ומתודה עליהם ביוה"כ בשנה הבאה, וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דוקא, אלא כמו כן בכל יום ויום, ג"פ מברכי' בא"י חנון המרבה לסלוח, וכמארז"ל תפלה כנגד תמידין תקנוה. ותמיד של שחר הי' מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום וכן מדי יום ביום לעולם. אלא שיוה"כ מכפר על עבירות חמורות. והתמיד שהוא קרבן עולה מכפר על מ"ע בלבד. וכן התפלה בזמן הזה עם התשובה כנ"ל.

אחטא ואשוב

רבינו הזקן מסביר כי אין כל זה סתירה לדין הידוע של אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא - אין מספיקין וכו'.

ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה.