בנימין מנדלזון
רבי בנימין מנדלזון היה רבו של היישוב קוממיות בארץ הקודש, היה מגדולי ידידי חב"ד וממעריצי הרבי.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ד בעיר פלוצק שבפולין לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. כבר בנעוריו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק היה יודע כמתמיד בתורה ובעבודת ה'.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'אמרי אמת' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בשנת תרצ"ד עלה לאה"ק בהוראת רבו, ה'אמרי אמת' מגור, והתיישב בכפר אתא (לימים, קרית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים, ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה.
היה ידוע בתפילתו הארוכה והייחודית. את רוב יומו הקדיש ללימוד תורה ובכתיבת חידושי תורה. הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות.
לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קרית אתא, עבר בפרוס שנת השמיטה תשי"ב למושב קוממיות ושם היה רב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו. עורר והקים עולה של שמיטה ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "קרן השביעית".
היה דבוק לאדמור"י גור כל ימיו.
היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון השואה, היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה לגאולה. בספרו "אגרות הר"ב"[1] הוא כותב : "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".
קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד
הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד, ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את תמיכתו במבצעיו ופעולותיו של הרבי. בין היתר חתם על כרוז לעידוד מבצע נש"ק וכן חתם על מכתב תמיכת גדולי ישראל במאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי".
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.
בשנת תשי"ב כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב[2]. בסיון תש"כ[3] השיב הרבי על מכתב שקיבל מהרב מנדלזון ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה"ק ת"ו" על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא המאתיים של הבעש"ט, לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרך הבעש"ט ולימוד תורתו.
במכתב מעשרת ימי תשובה תשכ"א כותב הרב מנדלזון לרבי[4]: "קיבלתי בזמנו מכתב..מכ"ק שליט"א ותשואות חן על זה. גם מילאתי וקיימתי דבר כ"ק שליט"א ודיברתי בציבור מענין הבעש"ט זיע"א.. מסגנון מכתב כ"ק שליט"א ראיתי אהבה, לכן ארהיב עוז בנפשי לכתוב כמה דברים.. לומדים ב"ה שיעור קבוע בין מנחה למעריב בציבור בשו"ע הרב ז"ל.. בר"ה ושבת שובה למדתי בציבור הלקוטי תורה מהרב ז"ל (=אדה"ז).. מה מאד אבקש שכ"ק שליט"א יזכירני בתפילתו שאוכל ללמוד וללמד תוה"ק מתוך בריאות בשלמות ולעבודתו מתוך הרחבה. החותם במודים דרבנן ובהדרת קודש, בנימין מנדלזון".
כמה וכמה מרבני חב"ד קיבלו שימוש בהוראה אצל הרב מנדלזון. אחד מהם היה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שקודם נסיעתו לרבי בשנת תשל"ו, ביקש את ברכת הדרך מהרב מנדלזון. הרב מנדלזון חזר בפניו שיחה של הרבי שלמד אז בדיוק, ואמר לו: "אני מבקש ממך למסור דרישת שלום לרבי שליט"א, ותאמר לו שמצאת אותי בדיוק באמצע לימוד השיחה שלו". שהרב ירוסלבסקי הגיע לניו יורק, כתב לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון למסור. לאחר מכן, כשנכנס הרב ירוסלבסקי ליחידות, התייחס הרבי לעניין זה ואמר במאור פנים: "ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!" (="ר' בנימין לומד את השיחות שלי?")
עסק רבות בתורת הרבי והביע כלפיה את התפעלותו. בהזדמנות ציין בפני בנו כי: "בעניין התהפוכות הרעיוניות שרבים הסתבכו בהם בתקופת הקמת המדינה, היו דברי האדמו"ר מליובאוויטש ברורים ומאירים". כאשר מישהו הזכיר את דברי הרבי בענייני השקפה בנימת זלזול, הגיב מיד: "איך איבערגעקוקט אסאך שיחות און אגרות פון ליובאוויטשער רבי'ן, און איך קען מעיד זיין, אז זיין השקפה, וועגן די מדינה און מאורעות התקופה, קען מען איהם נישט טרעפען אין א האר" (= ראיתי הרבה שיחות ואגרות של הרבי מליובאוויטש, ויכולני להעיד שבעניין השקפתו אודות המדינה ומאורעות התקופה, אי אפשר להעיר עליו אפילו כחוט השערה).
לקריאה נוספת
- שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 49- 55.
- משה גוטמן, נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון, חלק א, כסלו תשפ"ב.