חסידות קרלין
חסידות קרלין יסודה ברבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד המגיד ממעזריטש. ממשיך דרכו היה רבי אשר מסטולין, ולאחר מכן בנו רבי אהרן מקרלין, בעל הבית אהרן.
הרבי הריי"צ והינוקא מקרלין
ר' זעליג סלונים סיפר, שהיה באוטווצק אצל הרבי הריי"צ, וראה את אחד מבניו של הינוקא מקרלין (אדמו"ר ר' ישראל) מגיע לאדמו"ר הריי"צ. כאשר יצא מהיחידות, ביקש מאדמו"ר הריי"צ שיברך את חסידיו שבאו איתו.
כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות אצל הרבי הריי"צ, וסיפר שלאחר הסתלקות הרבי הרש"ב נ"ע, אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי"צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם הרבי הריי"צ היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של הרבי הריי"צ - נזדעזע כולו.
המשך השושלת
בדורנו ממשיך את השושלת נכדו של רבי יוחנן מקרלין, הוא רבי ברוך שוחט שליט"א, האדמו"ר מקרלין סטולין. שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד סיום הרמב"ם תשס"ג.[1]
בשנת תשס"ו בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של המשפיע ר' שמואל לויטין ע"ה שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד הרמב"ם הולך ומתחזק.[2]
מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, “בכל זאת, על פי מה שנאמר ‘חבר אני לכל אשר יראוך’, מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור” (אג”ק חלק י”ט עמוד ח’).
קבוצה מחסידי קרלין פרשה עם מינוי רבי ברוך, והכתירה לרבם את רבי משה מרדכי בידרמן מקרלין לעלוב. לאחר פטירתו הכתירו את רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין, ולאחר פטירתו את רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין.