מרדכי אלינסון
ר' מרדכי אלינסון היה גביר חסידי, מעסקני קהילת חב"ד בחרקוב.
תולדות חיים
נולד בסביבות שנת תר"כ.
התיישב בחרקוב עוד בהיותה מחוץ לתחום המושב, וקיבל אישור מיוחד לצורך ניהול בתי החרושת שהקים: בית חרושת לחומץ, ובית חרושת לדיו וכתיבה.
היה בעל עסק והתפרנס ברווח, ואף שלא היה עשיר, הוזיל מהונו לטובת החזקת התורה ומוסדות החסד בעיר.
הצטיין במדת הכנסת אורחים שהיו סועדים על שולחנו ברווח ונמנו באופן קבוע על באי ביתו.
היה מעסקני העיר חרקוב, והיה שותף בכל מוסדות התורה והחסד בעיר, קופה של צדקה, בביקור חולים וכדומה, וניהל את בית המדרש 'מעשצאנסקי'.
כאשר ביקר אדמו"ר הרש"ב בחרקוב[1], קירב את ר' מרדכי ואף החזיק בידיו הקדושות בשערות זקנו זמן ממושך והסתכל בפניו בחבה ואהבה.
שימש כל חייו כגבאי עבור כולל חב"ד ארץ הקודש.
לאחר המהפכה הבולשביקית, המשיך להחזיק את התלמוד תורה על אף הסכנה שבדבר. עם שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, הגיע להתראות לפניו במלחובקה על אף גילו המבוגר, ושאל את הרבי מה דרשו ממנו הרשעים, והרבי השיב לו שעיקר רצונם היה שיפסיק את התעסקותו ב'חדרים' ותלמודי התורה, אך השיב להם שהדבר מותר על פי חוק, והורה לר' מרדכי שיוסיף ויתאמץ בהחזקת התלמודי תורה בחרקוב[2].
בשנת תרפ"ז נועד עם ר' יהושע וולוסוב ור' ישעיה שפירא וכתבו לאדמו"ר הריי"צ שהם מקבלים על עצמם להחזיק כספית סניף של ישיבת תומכי תמימים בחרקוב.
לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ את רוסיה בשנת תרפ"ח, הורה שבשאלות דחופו שיצטרכו את הכרעתו ולא יוכלו להחליט בהם, שיושיבו בית דין של שלושה חסידים ויעשו כהוראתם, ופעמים רבות הושיבו החסידים את ר' מרדכי כאחד מחשובי החסידים שיצטרפו להרכב ה'בית דין' הלזה[3].
נפטר בהיותו כבן שמונים, שנה קודם פרוץ מלחמת העולם השניה (בסביבות שנת ת"ש), ונטמן בעיר מגוריו בחרקוב.
משפחתו
- חתנו, ר' מנחם מענדל בארינסקי (בזיווג ראשון)
הערות שוליים
- ↑ ככל הנראה מדובר על הביקור בשנת תרמ"ו, אם כי בספר הזכרונות של חיטריק נכתבה השערה שהיה זה בשנת תרמ"ט, אף כי לא ידוע על נסיעה כזו.
- ↑ בדו"ח של ועד הרבנים שיסד אדמו"ר הריי"צ מדווח כי בשלהי שנת תרפ"ח למדו בחרקוב 200 תלמידים בחיידרים!
- ↑ עדותו של ר' מוטל קוזלינר.