דוד גייסינסקי
הרב דוד גייסינסקי (תרע"ז - תשנ"ז) היה חסיד של הרבי הריי"צ והרבי.
תולדות חיים
הרב דוד גייסינסקי ע"ה נולד בעיירה לובני (שליד קייב) שבאוקראינה, ביום ב' שבט תרע"ז, לאביו ר' זאב וולף ואמו מרת שרה (בת ר' ישראל דוב גולדשמידט המכונה "בערל דער חזן".)
ר' דוד, היה דור שביעי מצד אביו לסבא משפולי, המיוחס למהר"ל מפראג שהינו מצאצאי דוד המלך שהינו בשבט יהודה.
בהיותו בן 16 עברה משפחתו להתגורר בקייב.
את החינוך למסירות נפש שספג בבית, המשיך לספוג גם בישיבה תו"ת המחתרתית בברדיצ’ב שם למד יחד עם אחיו ר’ ישראל דובער ובן דודם ר’ משה אהרון גייסינסקי. ר’ דוד למד במשך שנה בברדיצ’ב,שם הושפע רבות על ידי המשפיע הרב חיים שאול ומפני הסכנה שב לקייב שם למד במסגרת ארגון תפארת בחורים.
במוצאי שבת כי-תשא אור לכ”א אדר תרצ”ט, עלה הכורת על כמה מחשובי הקהילה היהודית והחב”דית בקייב ובהם תלמידי תפארת בחורים, כאשר כמה מהתלמידים נעצרו ובהם ר’ דוד. ר’ דוד נכלא בבית סוהר בעיר קייב, שם נחקר ועונה במשך שעות ארוכות ולאחר עינויים וסבל רב נגזר דינו לשלוש שנות גלות בסיביר.
בי”ג אלול תש”ח התחתן ר’ דוד עם מרת חיה לובא בתם של הרב שמואל ומרת עטל גיטלין. החתונה התקיימה בסמרקנד בהשתתפות חסידים רבים.
הרב שמואל גיטלין למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבלובאוויטש, ולאחרי חתונתו התגורר בקרעמנצ’וג. בימי המלחמה משפחתו ברחה לסמרקנד.
אמו של הרב שמואל גיטלין היא בתו של החסיד ר’ יצחק יפה הנקרא בפי החסידים “ר’ איצ’ה דיסנער” - על שם עיר מגוריו דיסנה ר’ איצ’ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו”רים: אדמו”ר הצמח-צדק, אדמו”ר המהר”ש ואדמו”ר הרש”ב.
אחות אמו של הרב גיטלין היא מרת שטערנא בליניצקי רעייתו של הרב ישראל נח בליניצקי.
חמשת ילדי המשפחה קיבלו חינוך חסידי, ור’ דוד השקיע הרבה מאמץ בכמה כיוונים בכדי שילדיו אכן יתחנכו בחינוך יהודי-חסידי שלא יפחת מהחינוך שמקבלים ילדים חסידיים בארצות הדמוקרטיות, והוא הצליח בכך.
מידי יום ביומו לימד ר’ דוד את ילדיו, קרוא וכתוב בלשון הקודש ובאידיש, חומש ועוד נושאים ביהדות. וכשבגרו מעט הזמין עבורם מלמדים, אם זה היה הסבא הרב גיטלין, קרובי משפחה אחרים או מלמדים שבאו ללמד תמורת סכום הגון.
עם הגיעו ארצה בחודש אלול תשל"א השתקע בנחלת הר חב"ד, בגלל שחמיו הרב גיטלין התגורר בשכונה. ר’ דוד היה חסיד אמיתי והתקשרותו הגדולה כל כך לרבי, הביאה אותו לידי החלטה, לנסוע מיד לרבי. מספר שבועות חלפו מאז נחת בארץ, ועוד לא הספיק להיקלט בארץ, וכבר לקראת חג הסוכות תשל”ב נסע לרבי. באותה תקופה היה חולה, וקיבל ברכה מהרבי לחיים טובים ואריכות ימים, והברכה אכן התגשמה, הוא הבריא וחי עוד עשרות שנים.
בח' אדר שני תשנ”ז השיב את נשמתו לבוראה.