עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
העולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה (בקיצור ר"ת אבי"ע) הם ארבעת העולמות השייכים לעולם התיקון, שנוצר לאחר שבירת הכלים בעולם התוהו. ארבעת עולמות אלו כוללים, החל מחכמה עילאה שהיא הדרגא הראשונה של עולם האצילות, בו שורה אור אין סוף, ועד עולם העשייה הגשמי שהוא העולם הזה בו אנו חיים.
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
שמות ארבעת העולמות
שמות ארבעת העולמות מיוסד על הפסוק "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"[1]. עולם האצילות מרומז בכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי" שכן הוא מאוחד עם אור אין סוף, ונקרא בשמו של הקב"ה. שלושת עולמות בי"ע מרומזים בהמשך הכתוב: "בראתיו" מרמז על עולם הבריאה שהוא בבחינת בריאה יש מאין מן עולם האצילות, "יצרתיו" מרמז על עולם היצירה שהוא בבחינת יצירה יש מיש מן עולם הבריאה, "אף עשיתיו" מרמז על עולם העשייה שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולמות, ובבחינת עשיה גשמית.
כפי שבואר בקצרה מובן כי שמות ארבעת העולמות קשור למעלתו ומדרגתו של העולמות. שעולם האצילות הוא מלשון "אצלו" וסמוך לו, שעולם זה הוא בבחינת ביטול גמור להקב"ה, עד שאור אין סוף מתאחד בעולם זה באיחוד גמור. עוד מבואר כי לשון אצילות הוא לשון הפרשה והאצלה, כלשון "והאצלתי מן הרוח", שענינו הוא שהפריש הקב"ה מן אור אין סוף והוריד והמשיך הארה זו להתלבש בעולם האצילות.
עולם הבריאה, המרומז באמור "בראתיו" הוא בבחינת בריאת יש מאין. עולם ענין "בריאה" בלשון הקודש מורה על יצירת של דבר חדש מן האין, וזה הוא ענינו של עולם הבריאה, שהוא בבחינת יש לעומת עולם האצילות. שעולם האצילות הוא בבחינת ביטול גמור, ואף כי הוא נקרא בשם עולם, אין בו בחינת ישות, ולעומתו עולם הבריאה.
"יצרתיו" מרמז על עולם היצירה שנוצר יש מיש מן עולם הבריאה. שענין יצירה בלשון הקודש הוא כלשון של "כחומר ביד היוצר", שהיוצר לוקח חומר ועושה ממנו כלי, וכך הוא עולם היצירה, שנוצר בבחינת של יש מיש מן עולם הבריאה. שאף כי עולם היצירה הוא נמוך יותר מן עולם הבריאה, הרי שיש לו יחס אליו, ואין הוא בבחינת בריאה יש מאין.
"אף עשיתיו" מרמז על עולם העשייה שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולם, ובבחינת עשיה גשמית. עולם העשייה עפ הזהר נקראה עולם הטומאה והקליפות
עניין העולמות וחלוקתם זה מזה
ארבעת עולמות אבי"ע נחלקים זה מזה במעלתם, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה ביותר, עולם הבריאה נמוך ממנו, עולם היצירה נמוך ממנו, ועולם העשייה הנמוך מכולם. ומבואר כי ענין האמור שהעולם גבוה יותר, אינו גבוה מבחינת גשמית, אלא שהאור האלוקי המתגלה בו מתגלה בו בגילוי וללא צמצומים והסתרים. שבעולם העליון מביניהם, עולם האצילות, מתאחד אור אין סוף באיחוד גמור, ומשם בסדר השתלשלות העולמות מצטמצם האור האלוקי להאיר בצמצום ובהסתר, עד עולם העשייה הגשמי.
בכללות נחלק עולם האצילות מן שלושת עולמות בי"ע, שעולם האצילות הוא בבחינת אין, לעומת שלושת עולמות בי"ע שהם בבחינת יש. עולם האצילות הוא בבחינת איחוד גמור עם אור אין סוף, עד שנאמר על האור האלוקי בו כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", שהאור האלוקי מאיר בגלוי גם באורות וגם בכלים של עולם האצילות, ומשום כך הוא בבחינת אין. ולעומת זאת, שלושת עולמות בי"ע הם בבחינת עולמות נפרדים, "טורי דפירודא", שהם בבחינת ישות. כך בכללות שלוש עולמות אלו הם בבחינת לבושים, שהם כנגד שלושת לבושי הנפש: מחשבה דיבור ומעשה. שענין הלבושים הוא דבר הנפרד מן האדם, ואינו בבחינת הכוחות הפנימיים שלו, וכך הם עולמות בי"ע עולמות הנפרדים כביכול מהקב"ה ובבחינת ישות.
חלוקה מהותית זו בין עולם האצילת לעולמות בי"ע היא על ידי בחינת הפרסא. שפרסא הוא ענין של מסך המסתיר על האור האלוקי שבעולם האצילות להאיר לעולמות בי"ע. והאור המצטמצם בבחינת הפרסא להאיר בעולמות בי"ע הוא בבחינת אור של תולדה, ואינו בערך לעולם האצילות. ואף כי יש פרסות נוספים המתסירים על האור בין עולם הבריאה לעולם היצירה ובין עולם היצירה לעולם העשייה, הרי שפרסא זו שבין עולם האצילות לעולמות בי"ע יוצרת את ההבחנה היסודית בין עולמות אלו.
עולם האצילות
| ערך מורחב – עולם האצילות |
עולם האצילות הוא העולם הממוצע בין אור אין סוף לבין העולמות הנפרדים, עולמות בי"ע. בעולם האצילות שורה אור אין סוף, על ידי אבא עילאה, שהוא ספירת החכמה של עולם האצילות. משום כך, עולם האצילות הוא בביטול מוחלט לאור אין סוף בניגוד לעולמות בי"ע שהם עולמות ברואים, שנפרדים כביכול מהקב"ה.מלכות דאצילות שהיא הספירה האחרונה בעולם האצילות יורדת להחיות את עולמות בי"ע.
עולם הבריאה
|
| ערך מורחב – עולם הבריאה |
עולם הבריאה הוא הראשון מבין עולמות בי"ע, הנחשבים כעולמות הנפרדים, "טורי דפירודא", ולכן נקרא הוא בשם "בריאה". עולם הבריאה נקרא גם בשם עולם הכסא ("כורסיא" בלשון הזוהר), שכן עולם זה הוא עולם המרכבה למלכות דאצילות היורדת להחיות את עולמות בי"ע. בעולם זה "מקננת" ומאירה ספירת הבינה של עולם האצילות. עולם זה הוא התחלת העולמות הנפרדים, אך מכיוון שעולם זה מרגיש את מקורו, הוא רובו טוב ומיעוטו רע. עולם הבריאה הוא מדור של נשמות הצדיקים בגן עדן העליון ושל השרפים.
עולם היצירה
|
| ערך מורחב – עולם היצירה |
עולם היצירה הוא העולם השני מבין העולמות בי"ע. הוא חציו טוב וחציו רע. מלכות דאצילות מתלבשת בעולם היצירה במט"ט, הנקרא "שרו של עולם". בעולם היצירה "מקננות" ומאירות המדות של עולם האצילות. משום כך עולם זה הוא המדור של המלאכים, ושל חיות הקודש.
עולם העשייה
|
| ערך מורחב – עולם העשייה |
עולם העשייה הוא האחרון מבין עולמות בי"ע, והוא העולם הנמוך והמצומצם ביותר מבין העולמות. עולם העשייה הוא בכללות מיעוטו טוב ורובו רע. בו "מקננת" ומאירה ספירת המלכות של עולם האצילות.
עולם העשייה נחלק בכללות לשני חלקים: הראשון, עולם העשייה הרוחני הכולל את עשר הספירות של עולם העשייה, המלאכים והנשמות של עולם זה. השני, עולם העשייה הגשמי הוא עולם הזה הגשמי שבו גופות האדם והארץ הזו הגשמית.
הקשר בין העולמות
השתלשלותם
ארבעת עולמות אבי"ע משתלשלים זה מזה באופן שמן הדרגה התחתונה שבעולם העליון, נעשה הבחינה הראשונה בעולם הנמוך יותר. וכך מבואר כי ממלכות דמלכות של עולם העליון נעשית עתיק יומין לעולם שלמטה ממנו. וכך מלכות דמלכות של עולם האצילות נעשית עתיק יומין לעולם הבריאה, מלכות דמלכות דבריאה נעשית עתיק יומין לעולם היצירה וכו'.
מלבד השתלשלות פרטיות העולמות באופן זה, ישנה המשכה כללית של ספירות עולם האצילות לארבעת העולמות. באופן זה ספירת החכמה של עולם האצילות נמשכת לכללות עולם האצילות ("אבא עילאה מקנן באצילות"[2]), ספירת הבינה של עולם האצילות נמשכת לעולם הבריאה ("אימא עילאה מקננא בכורסיא"). המידות של עולם האצילות נמשכות לעולם היצירה ("שית ספירן מקננן ביצירה"), וספירת המלכות של עולם האצילות נמשכת לעולם העשייה ("אופן בעשיה").
בירור העולמות
עולמות בי"ע הם עולמות פרודים, שנפלו בשבירת הכלים בעולם התוהו. עבודתו של האדם היא להעלות את הניצוצות שנפלו לעולמות בי"ע, ולבררם שיעלו לעולם האצילות שהוא עולם התיקון. וענין זה נעשה על ידי עבודת האדם בעולם הזה, שעל ידי קיום התורה והמצוות, מתבררים הניצוצות של עולם הזה.
עיקר התיקונים של העולמות נעשית על ידי מלכות דאצילות הנקראת בשם שכינה, היורדת לעולמות בי"ע להחיותם. ומבואר כי התורה והמצוות שאדם עושה בעולם הזה מתקנים את העולמות ונכללים במלכות דאצילות בבחינת תיקון שם ב"ן, וזהו התיקון הראשון הנעשה במשך ימות החול. ובשבת מתעלה מלכות דאצילות למקורה בעולם האצילות, ומתתקנת על ידי זעיר אנפין בבחינת תיקון שם מ"ה.
הסבר חילוקי המדרגות על החסידות
בחסידות ניתנו הסברים רבים לחילוקי המדרגות בין עולמות אבי"ע.
ארבעת עולמות אבי"ע נרמזים בארבעת אותיות שם הוי"ה. שם הוי"ה פירושו שמהוה את הכל, ומכיון שבשם הוי"ה יש ארבע אותיות, המורות על ארבע מדריגות בשם הוי"ה, לכן גם השתלשלות העולמות משם זה - מתחלק לארבע מדריגות אבי"ע.
וכן נרמזים הם בארבעת בחינות דומם צומח חי מדבר. עולם העשייה שלנו נקרא בשם דומם, שגם החיות הרוחנית של עולם העשייה נקרא בשם גשמיות מאחר שהוא כח להחיות את הגשמיות, וכמאמר חז"ל: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה", ולכן גם הכח רוחני של עולם העשייה בכללו נקרא בשם דומם.
עולם היצירה נקרא בשם צומח שהוא אינו בחינת כח להחיות גשמיות הנבראים. עולם הבריאה נקרא בשם חי שהוא ענין נשמות יושבין ונהנין מזיו השכינה. ועולם האצילות נקרא בשם מדבר כמו שנאמר: "ועל הכסא דמות כמראה אדם כו" שמעל עולם הכיסא (עולם הבריאה) נמצא האדם - מין המדבר.
על דרך הכללות עולם האצילות הוא עלמא דאתכסיא ועולמות בי"ע הם עלמא דאתגליא. אך בפרטיות יותר יש הפרש בין עולם הבריאה ועולם היצירה, שאף עולם הבריאה שהוא כנגד מחשבה, היא בכלל עלמא דאתכסיא, ועולמות יצירה שכנגד הדיבור, ועשיה שכנגד המעשה, הם בכלל עלמא דאתגליא.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבי"ע - מתוך אתר 'מאור החסידות'