משה מרימוב
תולדות חיים
ר' משה נולד לאביו ר' יעקב[2]. ר' משה היה תלמידו של ר' אייזיק מהומיל[3]. חותנו של ר' משה היה מחסידי צ'רנוביל[4].
היה מחסידי אדמו"ר האמצעי בצ'רניגוב. נודע כגאון גדול, ותקיף מאד בדעתו ולא נשא פנים לאיש. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי לא קיבל את אדמו"ר הצמח צדק לרבי, באמרו כי לאחר אדמו"ר האמצעי לא ייתכן שיהיה רבי נוסף[5].
כאשר שלח אדמו"ר הצמח צדק את ר' פרץ חן, להיות רב בעיר צ'רניגוב, חשש מאוד ר' פרץ מתגובת ר' משה אך משום מה לפלא כולם, הוא מאד כיבד את ר' פרץ. שנים לאחר מכן סיפר שכבוד זה ניתן לר' פרץ מכיוון שבהיותו אצל אדמו"ר האמצעי, לפני הסתלקותו, מלמל אדמו"ר האמצעי "פרץ סמיליאנער איז א פיינער יונגערמאן" (= פרץ מסמיליאן הוא אברך טוב). כשר' פרץ חן הגיע לעיר עם מכתב מאדמו"ר הצמח צדק, הוא כינה אותו 'פרץ סמיליאנער'[6][5].
ר' דוד צבי חן סיפר שפעם הלך יחד עם ר' משה לציון של אדמו"ר האמצעי ולפתע יצא ר' משה, ושאל את ר' דוד צבי האם הוא זוכר איך קוראים לאשתו. מרוב דביקות הוא שכח זאת[4][7].
לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק חתם על כתב התקשרות אל בנו אדמו"ר המהרי"ל[2]. להשערת ר' עמרם בלוי אליו הכוונה בדברי המהרי"ל לגיסו ר' זלמן מוועליז': "ויתיישב מעל' עם ידידי הג' ר' משה נ"י בענין עקירת דירתי מפה"[8].
הערות שוליים
- ↑ ציון כהונתו כרב בצ'רניגוב הובא כלפי שנת תר"כ אצל נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בני ברק תש"ל, עמ' 301.
- ↑ 2.0 2.1 עמרם בלוי, 'גבור כארי: כ"ק אדמו"ר רבי יהודה ליב שניאורסאהן מקאפוסט זי"ע', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון טז (תשרי תשס"ז), עמ' קעב.
- ↑ שלמה ברמן, 'תולדות יצחק', בתוך: יצחק סובאלסקי (עורך), כנסת הגדולה, כרך א, וורשה תר"נ, תולדות אנשי שם, עמ' 21.
- ↑ 4.0 4.1 יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 252.
- ↑ 5.0 5.1 חיים לוי יצחק גינזבורג, 'לשמור את פך השמן ה"דבר מלכות"', בתוך: בית משיח, גליון 719 (י' כסלו תש"ע), עמ' 12-13.
- ↑ עזריאל זליג סלונים, 'מעשי אבותי', בתוך: יהושע מונדשיין (עורך), מגדל עז, כפר חב"ד תש"מ, עמ' קצג; רשימות דברים, עמ' 116-117.
- ↑ יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - ברחבי תבל, תשע"ד, עמ' 476.
- ↑ עמרם בלוי, 'גבור כארי: כ"ק אדמו"ר רבי יהודה ליב שניאורסאהן מקאפוסט זי"ע', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון טז (תשרי תשס"ז), עמ' קע, הערה 90.