ארון הברית
ארון, הוא שם לארון הברית, בו היו מנוחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן.
ברמב"ם[1] כתוב: אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.
מצורת הבית
מקשה הרבי מה לרמב"ם לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב וג שבם ביאר את כלי המקדש?
מסביר הרבי: הרמב"ם כותב[2]. אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.
נמצא שהקודש וקדש הקדשים הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני זמה שהארון עומד בקדש הקדשים הוא(לדעת הרמב״ם) פרט בצורת הבית: כלומר הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים (וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכר), כי אם הוא חלק מקדש הקדשים (בנין) עצמו — כיון שהארון עושה את ביהמ״ק לבית לה', כמ״ש ונועדתי לך שם.
הערות שוליים
- ↑ פ"ד ה"א.
- ↑ הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.