קריאת התורה בסוכות
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
קריאת התורה בחג הסוכות הינה חלק מחיובי החג, כאשר במהלך התפילה, לאחר הלל והושענות קוראים בתורה מעניני החג. במנהגי הקריאה יש הבדלים בין ארץ ישראל וחוץ לארץ, ואף בין חסידי חב"ד עצמם יש חילוקי מנהגים באופן קריאת התורה בחול המועד.
קריאת התורה בחג ראשון
במשנה מסכת מגילה[1] אמרו חז"ל: "ביום טוב הראשון של חג קורים בפרשת מועדות שבתורת כהנים", וזה המנהג הפשוט בכל ישראל לקרוא את פרשת המועדות שבפרשת אמור.
בקריאה זו, כמו בשאר הימים טובים, עולים לתורה חמשה קרואים, והשישי מפטיר בקרבן המוסף של חג שבפרשת פנחס, וההפטרה נקראת בסוף ספר זכריה 'הנה יום בא להשם'.
באם יום טוב חל בשבת, מחלקים את פרשת המועדות לשבעה קרואים.
בחוץ לארץ שיום טוב ראשון נמשך יומיים, קוראים ביום השני כמו ביום הראשון, אך מפטירים בספר מלכים "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל".
קריאת התורה בחול המועד
על המשך דברי המשנה במסכת מגילה, שבימי חול המועד קוראים בקרבנות החג, נחלקו גדולי ישראל לאורך הדורות כיצד הוא אופן הקריאה הנכון בחו"ל ובארץ ישראל.
בחוץ לארץ
| דוגמא: קריאת התורה ביום הראשון של חול המועד (בחו"ל) | ||||
|---|---|---|---|---|
| השיטה/העליה | כהן | לוי | שלישי | רביעי |
| רש"י | וביום השני | וביום השלישי | וביום הרביעי | וביום השני + וביום השלישי |
| תוספות | וביום השני | וביום השלישי | וביום השני | וביום השלישי |
| בית יוסף | וביום השני | וביום השלישי | וביום השלישי | וביום השני + וביום השלישי |
- שיטת רש"י[2] והרמב"ם[3] והרמ"א[4] - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג[5], מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום[6], והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה[7] קורא את שתי הקריאות, בגלל הספק איזה יום של חג הסוכות הוא היום[8].
- שיטת תוספות[9] - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק.
- שיטת הבית יוסף - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו לפי הספק, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי.
בארץ ישראל
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים.
הרמ"א לא השיג עליו, ויש המסיקים מכך שלא השיג עליו כיון שמסכים עמו, ויש הסוברים שלא השיג עליו כיון שלאחר שחלק עליו בחו"ל, לא ראה צורך לכפול את דבריו.
מנהג חב"ד
קריאת התורה בשבת חול המועד
קריאת התורה בשמחת תורה
| ערך מורחב – קריאת התורה בשמחת תורה |
בחג החותם את ימי חול המועד סוכות, שמחת תורה נוהגים לסיים את התורה ולהתחיל אותה מחדש, והדבר נחוג בשמחה גדולה עם מנהגים מיוחדים ופיוטים שהתחברו במיוחד לקריאה זו.
בחוץ לארץ, שימי החג כפולים, קוראים ביום הראשון (שמיני עצרת) את קריאת 'עשר תעשר' ולהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", וביום השני (שמחת תורה) את פרשיות וזאת הברכה ובראשית, ובשני הימים קוראים למפטיר את קרבן מוסף של שמיני עצרת שבפרשת פנחס ("וביום השמיני עצרת תהיה לכם").
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ גמרא דף ל' עמוד ב.
- ↑ על הגמרא במסכת סוכה.
- ↑ בקצת נוסחאות.
- ↑ שולחן ערוך תרס"ג, א.
- ↑ שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.
- ↑ ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'וביום השני', וכן הלאה.
- ↑ שהוא העולם שמיתווסף בחולו של מועד על שאר ימים.
- ↑ כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.
- ↑ דיבור המתחיל 'אתקין'.