פולין

פולין היא מדינה באירופה.

ויקנאו בו אחיו

בהתוועדות מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, התייחס הרבי לתקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו" (תרגום חופשי ללא אחריות).

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין, הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין.

במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה ע"י הרבי הריי"צ (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה" האמור לעיל בכלל זה) גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, וד"ל.

מלכות פולין

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון תנש"א (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך), התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין":

איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון, אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי תענית (ע"ד מעלת פורים שלגבי יום (שהוא) כפורים). ובפרט ע"פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו ע"ד המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).

ולהוסיף בהשייכות ל"מלכות פולין" דווקא: ידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

ולהוסיף שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל לאידך גיסא - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה [ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו.

וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה], ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים ["משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).