משה חיים לוצאטו
רבי משה חיים לוצאטו (המכונה רמח"ל), היה מקובל איטלקי שדרכו בקבלה עוררה סערה גדולה.
הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד הקבלה עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מהזוהר. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גידלו זקן והתנגדו לטבילה במקווה. חכמי העיר ונציה החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר.
רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש שציטטו אותו פעם אחת תוך כדי ביקורת חריפה[דרוש מקור]. הרב עדין אבן ישראל מספר כי הרבי אמר לו כי במחלוקת הרמח"ל תמכו רבותינו נשיאנו בחכמי ונציה נגד הרמח"ל[דרוש מקור]. יחד עם זאת, כתב הרבי לחוקר שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לחקור גם את קבלתו.
מספריו
הרמח"ל כתב ספרים רבים, בין הידועים: מסילת ישרים, ספר מוסר. חוקר ומקובל, ספר קבלי המצוטט פעמיים בכתבי רבותינו. לשון לימודים וספר הדדוק - העוסקים בלשון ובדקדוק.