רש"י
רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, לאביו רבי יצחק, קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה.
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבט נכדו הרשב"ם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.
כללי פירוש רש"י מהרבי
א. רש"י פרשן ולא פסקן כידוע. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס. ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)
ג. מתי מזכיר רש"י בפירושו על התורה את מקור הפירוש? לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)
ד. מתי מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים? לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 41 (עמ' 53)
ה. אלו דברים אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע". לקוטי שיחות ח"ה עמ' 141 (עמ' 153)
- מהאדמו"ר הזקן: הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה, ורש"י על הש"ס. היום יום, כ"ט שבט.