מסכת תמיד
מסכת תמיד עוסקת בסדר עבודת קרבן התמיד בבית המקדש, ובשאר העבודות התדירות במקדש[1]. מסכת זו היא המסכת הקצרה ביותר בין המסכתות שיש עליהן גמרא - שמונה וחצי דפים בלבד. מסיבה זו, בין השאר, הזכיר הרבי את מסכת זו במיוחד כמתאימה לקיום המנהג לערוך סיומי מסכת בתשעת הימים[2].
שחיטה ביום טוב
בסיום מסכת ביצה שנינו: אין משקין ושוחטין את המדבריות, כלומר למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. בגמרא שואלת מה אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את הבהמה לפני השחיטה. יש בכך שני טעמים: א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר. ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.
הרבי מקשה, צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד.
מתרץ הרבי, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון ש א. בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא הייתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם[3].
קישורים חיצוניים
- מסכת תמיד באתר היברו בוקס
- מסכת תמיד עם 'כללים למסכת תמיד' ו'פנינים מתורת רבינו', מלוקט משיחות הרבי על ידי הרב אליהו שוויכה, משלוחי הרבי בתל אביב
- עשרה שיעורים בני 10 דקות על מסכת תמיד, מאת הרב אליהו שוויכה, משלוחי הרבי בתל אביב
באורי הרבי
- כז א. אמר אביי תרי מינייהו לא צריכי שימור. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 212 (עמ' 221)
- סיום המסכת. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 192 (עמ' 204)