דוד הלוי סגל
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי דוד הלוי סגל (ה'שמ"ו - כ"ו שבט ה'תכ"ז. ידוע בכינוי הט"ז על שם חיבורו "טורי זהב") היה אחד מגדולי וחשובי הפוסקים ונושאי כלי השלחן ערוך, ורבן של קהילות רבות בפולין.
תולדות חיים
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת ה'שמ"ו בוולדימיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כצאצא למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.
בצעירותו למד אצל אחיו רבי יצחק סגל[1] ואצל רבי יואל סירקיש, הב"ח.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם בתו של רבו המובהק הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.
במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, בזמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו ה'טורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שנחבא אל הכלים.
בצעירותו כאשר שימש כרבה של העיר קראקא נפטרו לו שני ילדים, והוא תלה זאת בכך שהתגורר מעל בית הכנסת בדירת הקהילה[2].
עם הש"ך
בשנת ת"ו הוציא רבי רבי דוד את חיבורו "הטורי זהב", באותה שנה יצא בוילנא הספר "שפתי כהן" של רבי שבתי כהן המכונה הש"ך, למרות שהיו ביניהם מחלוקות חריפות בענינים תורניים, עמדו בקשרים טובים והיו ידידים נאמנים.
במשך הזמן שיתפו ביניהם פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של השולחן ערוך, ביחד עם חיבוריהם מסביב לשולחן ערוך והגהות הרמ"א, כמו פירושי רש"י ותוספות מסביב לגמרא. כך נדפס השלחן ערוך עד היום, כשבצידיו ספרי הט"ז והש"ך.
על אף שהט"ז היה מבוגר מהש"ך בכ-35 שנים, לא היסס הש"ך לחלוק עליו, וכתב עליו השגות בשם "נקודות הכסף", הט"ז השיב עליהן בקונטרס שנקרא "דף אחרון", והש"ך תקף את התשובות "קונטרס אחרון".
בהקדמתו להשגותיו על הט"ז כתב הש"ך:
אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים
— הקדמת הש"ך לספרו נקודות הכסף
גזרות ה'ת"ח ות"ט והסתלקותו
בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו.
גדולי עולם התכתבו עמו, ר' מרדכי יפה (בעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועוד. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו "טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלה"ה מחסרים למ"ד וצריכים לחתום זללה"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שבחלום גילו לו תירוצים ופרושים שונים.
בכ"ו ה'תכ"ז השיב את נשמתו הקדושה ליוצרה ולאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם.
אצל רבותינו נשיאנו
הרבי הריי"צ אמר: אבי אדמו"ר כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[3].
ספריו
- דברי דוד: על פירוש רש"י
- טורי זהב-ט"ז: על שולחן ערוך