רבי יוחנן טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי מנחם נחום מרחמסטריבקא. הוכתר לאדמו"ר לאחרי פטירת אביו בשנת תש"י, ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.

קשריו עם הרבי

האדמו"ר היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבות. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[1] חתם על מכתב הברכה של גדולי התורה בי"א ניסן של שנת השבעים.

מספר נכדו הרב נחמן יוסף טברסקי, בנו של האדמו"ר הקודם מרחמסטריווקה:

"א. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסויימים, שישאלו אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ב. לפני כ-‏25 שנים, שאלתי את סבי זצוק"ל: "את מי הסבא מעריך יותר את כ"ק האדמו"ר מ... (כאן נקבתי בשם אחד האדמו"רים המפורסמים) או את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש". וענה לי בלשון של תמיהה: וואס איז די שאלה?! דער... רב איז זייער גרויס פאר זיין עולם, אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלט'ס רבי![2]."

חשיבות לימוד החסידות

כשהיה ביחידות אצל הרבי, ביום ו' בטבת תשכ"ז הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני התפילה את תורת החסידות ("לאו דווקא תניא וליקוטי תורה אלא גם 'מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש הגר"א לספר משלי[3] שמי שלא למד פנימיות התורה לא ייתכן שידע דין לאמיתו.

באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעש"ט לא פחות ממשנה ברורה".

בהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על לימוד תורת החסידות.

בא לארצות הברית בכדי להחזיר יהודי בתשובה

באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה במנחם אב תשי"א, עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי ישראל מרדכי טברסקי, ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג אלול תשי"א כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו.

בשנת תשי"ד בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו האדמו"ר מרחמסטריבקא ארצות הברית, והוא נכנס ליחידות לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו).

כשהיה ביחידות דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו לארצות הברית עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר ראש בני ישראל[4] ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארצות הברית בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...

לקריאה נוספת

בית משיח גיליון 465.

הערות שוליים

  1. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
  2. מה השאלה?! הרבי מ... הוא גדול מאוד עבור הקהילה שלו, אבל הרבי מליובאוויטש הוא הרי רבי 'עולמי'!.
  3. ה, יח. ד, כב. ז, יב.
  4. עמ' 273.